שמיה של אירופה התקדרו. היבשת עוברת טלטלה עזה, ומעשי הטרור מתרבים. חיילים במדי קרב וכומתה מעל הראש סובבים בערים ודרוכים לכל תרחיש. זהו מאבק בין־דתי בין האיסלאם לבין הנצרות, ובאופן מפורש בין הג'יהאד לבין תרבות המערב. היהודים נמצאים בתווך המסוכן, תווך סימבולי, שהרי מבחינת הג'יהאד, היהודים נמצאים בצד הנגדי ועל כך יש לתת את הדעת.
חייהם השלווים יחסית של יהודי אירופה מתערערים מן היסוד, ושוב אין מקום בטוח ואין מקלט ואין מחסה. הג'יהאד האיסלאמי מסמן את המטרות שאותן יוכל לתקוף, וחלק ממטרות אלה הן היהודים. ואלה מזוהים באופן חיצוני על ידי כיפה. ראש קהילת היהודים במרסיי, הרב צבי עמאר, החליט להקשות על הטרוריסטים את החיים, בדרך לקפד חיים יהודיים, על ידי הורדה זמנית של הכיפה עד יעבור זעם.
"החיים קדושים יותר מכל דבר אחר, ובלית ברירה, אנחנו נאלצים להסתתר קצת", אומר הרב עמאר. אין ספק שזו החלטה המהפכת את בני מעיו של הרב. נדרש אומץ גדול להביט על מציאות חמורה שאינה מסבירה פנים, של טרור משתולל, ולקבל החלטה להסיר את הסמל החשוב ביותר עבור היהודי המאמין, מבחינה חיצונית כמובן. הביקורות לא איחרו לבוא. הרב הראשי ליהודי צרפת, הרב חיים קורסיה, הורה לכל היהודים להמשיך להיות עם הכיפה למען חזות אחידה. "זהו ניצחון לג'יהאד", יאמר ראש ארגון הגג של יהודי צרפת, רוז'ה קוקיירמן.
נקשיב להמשך דבריו של הרב צבי עמאר: "לרוע מזלנו, אנחנו מזוהים כיהודים ולכן מותקפים ונמצאים בסיכון. נעשה הכל כדי להבטיח הגנה מירבית, אבל אי אפשר לשים שוטר או חייל מאחורי כל יהודי". מה אומר לנו הרב, כלומר לקהילות היהודים בכלל ולזו שבמרסיי בפרט? אנחנו במלחמה חד־צדדית. אין לנו כלי מלחמה, אין לנו חיילים, אנחנו לא בארץ ישראל, אנחנו בגלות. זכותנו כאזרחים צרפתים לדרוש הגנה, אבל במלחמה הזו יש סיכון מיותר ובשעת החירום הזאת אפשר להוריד את כיסוי הראש, אם כי בדאבון לב.
מול עיניו של הרב עמאר עמדה פרשת השבוע שעבר, פרשת "וארא" מספר שמות, העוסקת במכות מצרים. וכך נאמר על תוצאות מכת הברד בפרשה: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ, כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה". הפשתים והשעורים בעלות גבעול קשיח, ועל כן לא יכלו להתכופף בפני הברד ונשברו. לעומתן, החיטה והכוסמת גמישות היו ועל כן נתכופפו כנגד הברד ולא ניזוקו. פירוש הדברים, שלעיתים יש להתכופף עד יעבוד זעם. לעיתים יש להיכנס אל המקלט או אל השוחה. בראייה רחבה, המקלט הבטוח נמצא בארץ ישראל. אם הורדה מאולצת של כיפה תאיץ את גלגלי העלייה ותביא את יהודי מרסיי ופאריס ושאר יהודים אל הארץ המובטחת, זהו בוודאי הניצחון האמיתי על הג'יהאד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו