קו ישר מחבר בין לכידת חוליות חמאס, שעליה התבשרנו בסוף השבוע שעבר, לבין ניסיון הפיגוע של חיזבאללה בגבול הצפון שכוון נגד סיור צה"ל בגיזרת הר דב. בשני המקרים סוכלו ניסיונות הפיגוע או הסתיימו בלא נפגעים, אבל מה שחשוב לא פחות הוא העובדה שמדובר לכאורה בארגונים מורתעים, נעדרי כל אינטרס להביא להסלמה לאורך הגבול, ובכל זאת שניהם לא נרתעו מלשחק באש וליטול את הסיכון של התלקחות כוללת.
לחמאס וגם לחיזבאללה אין כאמור שום אינטרס בעימות עם ישראל. חמאס עודנו מלקק את פצעי סבבי העימותים הקודמים, ולמרות ניסיונותיו לשקם את הריסות עזה, זו עדיין גל של חרבות והריסות. חמאס גם מבודד בזירה האזורית כפי שלא היה זה שנים רבות ואפילו בעלת בריתו, טורקיה, מצויה כיום בעיצומו של מאמץ להביא לפיוס בינה לבין ישראל.
מצבו של חיזבאללה אינו טוב יותר. הארגון שקוע בשנים האחרונות במלחמה בסוריה שכבר עלתה לו בחיי יותר מאלף מטובי לוחמיו, מספר משמעותי בעבור ארגון המונה כמה עשרות אלפי לוחמים בסך הכל. המלחמה גם גובה ממנו מחיר כלכלי כבד, ונוסף על כך, הביאה את הטרור האיסלאמי הרדיקלי אל רחובות הערים והכפרים השיעיים בלבנון.
הדבר האחרון ששני הארגונים כאחד רוצים או צריכים הוא עימות כולל עם ישראל. ובכל זאת, שני הארגונים אינם נרתעים מלשחק באש ואינם עוצרים באדום, גם כשברור להם שהלהבות שהם מבעירים עלולות לצאת משליטה.
חיזבאללה פועל בשנים האחרונות להקים תשתיות נאמנות לו בגבול ישראל־סוריה ברמת הגולן. לכאורה, הוא עושה זאת כדי להימנע מלהסתבך בעימות עם ישראל בגבול הלבנוני. אבל עובדה היא שלפני שנה, בעקבות חיסולו של ג'יהאד מורנייה, ובשבוע שעבר, בעקבות חיסולו של סמיר קונטאר, הוא הגיב באופן שהיה יכול להבעיר את האזור כולו. למרבה המזל, נסתיים האירוע בלא כל נפגעים ובכישלון גדול בעבור חיזבאללה, אבל לא היה חסר הרבה שהאירוע יסתיים באופן שונה ובנפגעים לכוחותינו. ישראל הכילה אמנם בשנה שעברה וגם לפני כן אירועים שכאלו, ובכך שלחה מסר מוטעה לחיזבאללה שהיא נכונה להכיל את האירועים הללו ותשלים עם התגרויות מצידו לאורך הגבול באזור הר דב, אבל גם ליכולת ההכלה של ישראל יש כידוע גבול.
חמאס מצידו שומר אף הוא על שקט לאורך גבול רצועת עזה ואף פועל מול גורמים איסלאמיים רדיקליים המנסים לבסס נוכחות ברצועה, בעיקר משום שהללו מהווים בראש ובראשונה סכנה בעבורו. הוא אינו פועל באופן נחרץ נגד אותם גורמים פלשתיניים המצויים עימו בשיתוף פעולה ומנסים מפעם לפעם באופן עצמאי לשגר טילים לעבר ישראל. אבל גם חמאס מאפשר לאנשיו בגדה, בין שעל פי הנחיה והכוונה מלמעלה ובין שעל ידי עידוד ומתן רוח גבית, להתארגן לפעילות טרור נגד ישראל. אין מדובר באותם מפגעים בודדים שכמותם חווינו בחודשים האחרונים, אלא בחוליות מאורגנות המתכננות מראש את מעשיהן ומשום כך עלולות להיות קטלניות הרבה יותר. לפני כשנתיים הוביל כידוע מעשה חטיפה שכזה שהסתיים ברצח שלושת הנערים החטופים שהוביל למבצע צוק איתן.
השורה התחתונה מניסיונות הפיגוע הן של חמאס והן של חיזבאללה ברורה. למרות ההנחה המקובלת במקומותינו כי שני הארגונים מורתעים ויעשו הכל כדי לא להגיע לעימות עם ישראל, העובדות מלמדות אחרת. שניהם מוכנים לשחק באש ונכונים לשלם גם את מחיר האש, הידרדרות לעימות שאליו היו אולי מעדיפים שלא להגיע, אבל שמפניו הם אינם כה נרתעים וכה חוששים כפי שנהוג לחשוב אצלנו.
מתברר אפוא כי לכל הרתעה אפקטיבית יש תאריך תפוגה. במציאות שכזו ניסיונות פיגוע נוספים הם אפוא שאלה של זמן. ויש רק לקוות שגם הם ייכשלו ולא ידרדרו את האזור לסבב עימות חדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו