מאז הרצח ברחוב דיזנגוף היו שייחדו את הפיגוע מפיגועים אחרים, בשל העובדה שמבצעו הוא ערבי־ישראלי, ובשל העובדה שהתרחש במיקום שונה ושמבצעו הצליח להימלט ולהסתתר במשך שבוע. רוב הציבור הערבי גינה את הפיגוע, אך עדיין יש לנו ממה לדאוג.
עלינו לדאוג מכך שלאחר רצח שלושה אנשים המחבל עדיין הצליח להגיע מתל אביב עד כפרו ולהסתתר בתוך אוכלוסייה המורכבת מאזרחי המדינה. קשה להאמין שהמחבל פעל לבד, ומותר להניח שיש אנשים שסייעו לו וכנראה היו מתואמים איתו אף בשלב ההכנה למעשה הנתעב. יש לדאוג מכך שלמחבל לא היתה בעיה להימלט ולחמוק מכוחות הביטחון שהיו בכל עבר ופינה.
נוסף על כך, שמענו וראינו כאלה שהיללו את המחבל ואף קראו לו "שאהיד". יותר מדי אנשים לקחו את התואר המפוקפק הזה והעניקו אותו למי שהרג אנשים חפים מפשע, או לשיטתם - רצח אנשים שכל "פשעם" הוא שנולדו יהודים. כאן אנחנו, כציבור ערבי, חייבים קודם כל להיזהר ולדאוג - לדאוג מפני אותם עשבים שוטים או מאותם קיצונים שידליקו את הפתיל שיבעיר את הרחובות הערביים בארץ.
חוסר ההנהגה במגזר הערבי מחד גיסא ואי אכיפת החוק כנדרש וכראוי מאידך גיסא מביאים אותנו למצב מורכב וסבוך במגזר. כאשר חברי כנסת שהם כביכול מנהיגי הציבור הערבי קוראים למאבק עממי וקוראים לצעירים להתנגד ל"כיבוש", בחוסר אחריות, ונזכרים להתריע בתקשורת מפני מאבק לא אלים רק לאחר פיגוע כזה או אחר - מדובר בתופעה חמורה מאוד. מה שיותר חמור הוא חוסר הריסון לאותם צעירים,
שמקצינים ומוכנים לתת יד לטרור בטענה שזו התנגדות לגיטימית ל"כיבוש" (אותו "כיבוש" שדיברו עליו הח"כים). נוסיף לכך את ההסתה הפרועה במדיה החברתית, וכך יוצא שאותם גורמים ניזונים מהרבה פלטפורמות - הן פנימיות והן חיצוניות - נגד המדינה. לכל אלו נוספת ההשראה המסוכנת שמעורר דאעש בקרב צעירים, שעוד ועוד מהם עוברים את הגבול כדי להצטרף לשורותיו.
כוחות הביטחון צריכים לטפל בכל הסוגיות האלה ולהפעיל יד קשה ונוקשה נגד כל פורע חוק. לא מזמן שמענו צעירים ערבים אומרים: "גם לנו יש נשק, ואין לנו בעיה להשתמש בו". אמירה זו חייבת לעורר את כל מערכת הביטחון, אך לדאבוני מורכבות הסוגיה והקושי לטפל בה רק גובים מאיתנו מחיר מיום ליום.
החברה הערבית חייבת להבין שהשינוי לא יבוא על ידי הקצנה ועל ידי תמיכה בטרור, אלא על ידי שבירת החומות בין שני העמים. השינוי יבוא על ידי הפנמה שלצד שוויון בזכויות יש צורך גם בשוויון בחובות, ואחת הדרכים היא השירות הלאומי, שראשית משרת את הקהילה והחברה. החברה הערבית חייבת לגלות אחריות ומוכנות לגנות כל פעולת טרור נגד כל אזרח. על כוחות הביטחון להתייחס לכל עבירה על החוק ולכל הסתה בכובד ראש, לאכוף את החוק בכפרים הערביים ובערים הערביות בלי שום היסוס ולזכות לשיתוף פעולה מלא מצד האחראים לכך בתוך המגזר הערבי עצמו.
הכותב הוא פעיל העוסק בהכנת בני נוער בדואי לצבא ופעיל לשילוב בחברה הישראליתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו