מפגש בין מכבי חיפה למכבי ת"א מושך תמיד עניין גדול. הפעם, כשהמאבק על האליפות הוא הרציני ביותר זה שנים, אחרי עוד ניצחון של ב"ש ובעיקר בגלל המאמן החדש שלה, המשחק היה מאוד משמעותי עבור הצהובים. מבחינת מכבי חיפה, שמזמן איבדה עניין בצמרת הגבוהה, נותר בעיקר האלמנט של היוקרה וזה לא מספיק כדי לנצח את מכבי בבלומפילד. גם בתקופת יוקאנוביץ' מכבי ניצחה ברוב משחקי הליגה ועמדה במטרות מבחינת צבירת הנקודות, אבל היתה רחוקה מלהרשים. המשחק הזה הביא בשורה חדשה מבחינת הרצון וההתלהבות שלא ראינו קודם. ברור שאחרי שני אימונים עדיין אי אפשר לדבר על ההשפעה המקצועית של פיטר בוס, אבל כן בלטה ההשפעה המנטלית של מאמן חדש. השחקנים בצהוב שיחקו בקצב מהיר עם המון מוטיבציה והקרבה.
הצהובים פתחו בתנופה גדולה ונטלו את השליטה במשחק כבר מהדקות הראשונות. הם לחצו את שחקני חיפה בצורה חזקה, שיחקו מהר ולעומק והכריעו את המשחק עוד לפני ההפסקה. היתרון של מכבי ת"א בקצב ובפיזיות היה בולט.
בשתי הקבוצות שיחקו מגנים ימניים שהם בעצם בלמים. טיבי בצד הצהוב וחבשי בירוק היו נקודות התורפה בקבוצותיהם. טיבי איבד פעמיים את עטר שהגיע למצבים קורצים, אך נבלם בידי ראיקוביץ' המצוין. בן חיים היה יותר יעיל, ניצל את היעדרו של מגן ימני טבעי במכבי חיפה והציג את משחקו הטוב ביותר העונה.
אמנם עד השער הראשון מכבי לא יצרה מצבים מיוחדים, אבל אחרי שזהבי כבש שוב, הסכר נפרץ ומכבי היתה ראויה לשערים נוספים.
איש המשחק של מכבי היה גל אלברמן. כמה השקעה, כמה חוכמה. השער הראשון התחיל בחילוץ כדור שלו. הוא ניצח על העבודה הנהדרת של מכבי במרכז המגרש, שמנעה ממכבי חיפה להניע את הכדור.
מכבי היתה צריכה לחשוב שוב על שחרורו של מיטרוביץ'. בשיטה הזאת, עם שלושה קשרים מרכזיים, הוא היחיד שמסוגל לספק מסירות עומק טובות. כשזהבי ניגש לבעוט את כדור העונשין ריח של תבוסה היה באוויר, אבל הקפטן החטיא בצורה לא אופיינית והשאיר את חיפה בתמונה. בניון החזיר את חיפה לחיים בשער נהדר, המשחק נפתח והאורחים היו קרובים להשיג את השוויון.
בשל שורת החלטות רעות בעניין הרכש חיפה לא מהווה גורם בצמרת, אבל החלק האחרון שהיה צמוד מאוד יכול לעודד במעט.
אמנם קבוצה ששואפת להיאבק על תארים לא יכולה להסתפק במחמאות, אבל אם תצליח להביא שחקנים משמעותיים, שישתלבו עם החומר המקומי שסוף סוף מקבל במה, היא תוכל לחזור לעניינים בעונות הבאות. הסיפור המעניין הוא בוס שמתחיל את דרכו בישראל בצורה חיובית, ועם הרבה תקוות להמשך. התחושה היא שהמאמן ההולנדי יביא בשורה חדשה לצהובים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו