מדורת השנאה השבטית

אחרי עשרים שנה, אינדיק לא שוכח. השמאל האמריקני - במיוחד השמאל היהודי האמריקני - לא שוכח מי האויב העיקרי: נתניהו. לא חמאס ולא דאעש ושאר משלחות המלאכים הרעים המקיפות אותנו; נתניהו הוא הבעיה. כשם שישראל היא הבעיה של השמאל העולמי נוכח רתיעתו להתעסק עם האיום האסלאמיסטי - אם לא היינו קיימים, היה שקט עולמי. כך, לולא נתניהו - היינו יושבים בנחת לצד מדינה פלסטינית שוחרת שלום ומזון בריאות. לעומתו, אובמה מועלה לדרגת בן אלים בשל דמעה שהזיל השבוע, בעוד מיליונים באזורנו בוכים כבר שנים מאז נאום קהיר המפורסם שלו. 

בספטמבר שעבר פרסמתי מכתבים חסויים של אינדיק למזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון, שבהם הפיל אינדיק את כישלון המו"מ עם הפלסטינים על כתפי נתניהו. אופן הבנת המציאות הישראלית כפי שעלה ממכתביו של אינדיק - שגריר ארה"ב בשנות ה-90 - היה כה מופרך, עד שעלתה השאלה, את מי שלחו האמריקנים לתווך בינינו לשכנינו. 

נתניהו מכחיש את דברי אינדיק, ובהינתן דעתו של האחרון על הראשון, קשה לתמוך בגרסת אינדיק דווקא; אבל מה הבעיה, העיתוי? גם לגרסת אינדיק, הדברים נאמרו כשיחת חולין פרטית. כך או כך, כדאי לבחון את תוכן הדברים. 

ההיגיון נותן שנתניהו היה מנצח את רבין בבחירות. ניצחון השמאל ב-1992 על חודו של מנדט, היה יותר הפסד של הימין שהתפצל אז לרסיסים (מפלגת התחייה בראשם) ואיבד עשרות אלפי קולות חיוניים. שלוש השנים המדממות בעקבות הסכמי אוסלו, היו מספיקות לאחד את המחנה השמרני-לאומי בבחירות 1996 ולהוסיף עליו את מאוכזבי ממשלת רבין, כדי לנצח באופן משכנע. 

האמירה השנייה שהקפיצה את האורתודוכסים הליברלים אף היא נכונה, לבטח בפרספקטיבה של 20 שנה: רצח רבין קיבע את מורשתו של רמטכ"ל ששת הימים ולוחם מלחמת השחרור, על דבר אחד בלבד: נסיגה ישראלית מארץ חיינו והקמת מדינה פלסטינית. כתבתי מספר פעמים שלבד מחילול השם והתועבה המוסרית, רצח ראש הממשלה הזיק לימין יותר מאשר לשמאל, משום שבאווירה שהשתררה אחרי הרצח, בלתי אפשרי היה לבטל את הסכמי הדמים ולשלוח את ערפאת לכל הרוחות. 

בניגוד לרבים מדובריו כיום, רבין היה אדם ישר. לא מן הנמנע שהיה חוזר בו מההרפתקה המדינית המסוכנת שנקלע לתוכה. בכל מקרה, הקווים האדומים של רבין, כפי שנוסחו בנאומו האחרון, לפני שנרצח, נמצאים כיום בלב הימין הישראלי, בעוד מי שמתיימרים להיות יורשיו הרחיקו למחוזות ההפקרות המדינית, שספק אם הובאו בחשבון בידי רבין, אבל הלהיבו שליחים כמרטין אינדיק. אז מה התחדש עכשיו, לבד משמן נוסף שאינדיק (איש "מחנה השלום"...) הֶעֱרָה על מדורת השנאה השבטית?  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו