היו זמנים שגיבורי השמאל הישראלי היו לוחמי ה־101, צנחנים נועזים, שריונאים אמיצים ומפקדי צה"ל. הזמנים השתנו, השמאל הישראלי איבד את דרכו וחזונו. הגיבורים החדשים שלו הם קבוצות קטנות ומיליטנטיות, ששוברות שתיקה ומוציאות את דיבת צה"ל רעה בפרלמנטים זרים ובארגונים בינלאומיים. הביקורת הבינלאומית נגד ישראל מתבססת על הנתונים של אותם ארגונים.
כשהנשיא מוכן להופיע על אותה במה עם נציגי הארגונים, ועמירם לוין - גיבור ישראלי מהעידן הקודם - נותן להם גיבוי, סימן מובהק שבחברה הישראלית הולך ומתפתח ליקוי מאורות. לוחמי צה"ל, שעומדים על המשמר במערכה קשה מול אויב אכזר, נאלצים לחשוש ממלשינים וממעצרים באירופה, ואילו דוברי העמותות הופכים להיות גיבורים בעיני התקשורת, פוליטיקאים מהשמאל ואצל מגוון שונאי ישראל.
עמירם לוין, כמו כמה מחבריו אנשי כוחות הביטחון בדימוס, מיתמם להפליא. הם מנסים לשכנע אותנו שבהתייצבותם לטובת שוברים שתיקה הם משרתים את החברה הישראלית, ושהביקורת שלהם איננה פוליטית. אם הם לא היו אנשים בעלי עבר רציני זה היה מצחיק. מגוחכת גם טענתם שהם אינם מבקרים את צה"ל אלא את מדיניות הממשלה.
עמירם לוין שייך לאליטה הישנה שמאמינה שמלחמת ההצלה של 67' היא אם כל הצרות, שהרי מני אז התחיל "הכיבוש". זו כמובן עמדת השמאל הישראלי ההולך ומתמעט. כל אזרח בר דעת במדינה יודע ומבין מה תהיה התוצאה אם ישראל תיסוג מיו"ש. גם אותם אלה בתוכנו, שאינם מאמינים ברעיון שלמות הארץ, כבר הפנימו את גודל הסכנה שביישום רעיונות השמאל.
צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. במערכה צבאית כמו בעזה ולבנון, צבאות המערב ורוסיה היו מפציצים כל מטרה ללא מגבלות, ללא הקש בגג וללא חישוב כמויות של חומרי נפץ.
חיילי צה"ל שילמו לעיתים מחיר כבד על שמירת ערכי הלחימה. מי שמטיל ספק בכך ומפרסם בעולם טענות הפוכות, פוגע ביכולת העמידה והלחימה של חיילי צה"ל.
בהיסטוריה היהודית מאז ומתמיד היתה מוכרת תופעת המלשינות. יהודים שהזדהו עם אויבים. זו גם הסיבה שבתפילה היהודית, שעליה חוזרים שלוש פעמים ביום, נאמר "ולמלשינים אל תהי תקווה". חשוב לבקר את ישראל, אך הטענה המופרכת כאילו הפנייה לחו"ל היתה בגין חוסר הצלחה בישראל, מצביעה על טיבם וטבעם של העוסקים במלשינות. הצעתי ליצחק הרצוג ולזהבה גלאון: נסו לשנות את פני החברה בקלפי ולא באמצעות תמיכה בפעילות חתרנית נגד צה"ל והמדינה. אין במחנות הצבא ובמערכת החינוך מקום ובמה למלשינות ולהסתה, גם אם הן נעשות תחת באצטלה של טהרנות ומוסרנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו