בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדה לקידום זכויות האישה ולשוויון מגדרי בכנסת בנושא רצח נשים על ידי בני זוגן, הוצגו נתונים מדאיגים במיוחד. בין השנים 2004 ל־2014 נרצחו 126 נשים על ידי בני זוגן, בעוד 66 אחוזים ממקרי הרצח היו בקרב עולים חדשים. למרבה הצער, זה לא נעצר שם. במהלך החודשיים האחרונים נרצחו תשע נשים על ידי בני זוגן, כולל מקרה הרצח ביום ראשון השבוע בנתניה, כאשר גבר דקר את אשתו - שעימה היה בהליך גירושים - לעיני ילדיהם.
למיטב הידיעה, חלק ממקרי הרצח האחרונים לא היו ידועים לגורמי הרווחה ולמשטרה קודם לכן. למעשה, רק כמחצית מסך מקרי הרצח בשנים 2014-2004 היו ידועים קודם לכן לרשויות הרווחה או למשטרה.
המספר המדויק של הנשים הנפגעות מאלימות מכל סוג שהוא במסגרת המשפחה אינו ודאי, אבל ההערכות מדברות על כ־200 אלף נשים בישראל. רבות מהן כלל לא מתלוננות וממשיכות לסבול במשך שנים מהתעללות נפשית ופיזית, משליטה מוחלטת בחייהן על ידי בן הזוג, עד לכדי אובססיה, והרבה פעמים מניתוק מהמשפחה ומהחברים.
אלימות זו אופיינית לכל המגזרים ולכל המעמדות. כך, לדוגמה, אפשר למצוא במקלטים שלנו נשים בתפקידים בכירים בחברה, הסובלות מאלימות ומהשפלה באופן תדיר על ידי בעליהן, לצד נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך יותר.
נשים אלה, ובוודאי נשים המגיעות מקהילות סגורות שבהן שלמות המשפחה היא ערך עליון, נדרשות לכוחות נפש אדירים כדי לצאת ממעגל ההתעללות וההשפלה שהן חוות. לרוב הן עושות זאת רק כשכלו כל הקיצין, כשהילדים במצוקה רבה או כשיש חשש רציני לחייהן.
לאחרונה הגיעה לאחד המקלטים שלנו אישה בשנות העשרים לחייה היישר מחדר לידה, עם חמישה ילדים נוספים, לאחר שהבינה שחזרתה הביתה עם התינוק החדש, משמעות הדבר - הכנסת ילד נוסף לעולם של אלימות, לחיים מלאי פחד ואימה. ולזה היא לא היתה מוכנה יותר.
אפשר, וחייבים, לעצור את מקרה הרצח הבא של אישה בידי בן זוגה. אסור לשום אישה לעבור בשתיקה על פגיעה נפשית או פיזית בה. עלינו כחברה להוקיע מעשים אלה, להמשיך ולהעלות את המודעות לנושא האלימות במשפחה ולקיומן של המסגרות הטיפוליות בהן. מעל הכל חשוב לחזק את אותן נשים, לתת להן את התחושה שהן לא אשמות, שהן לא לבד, ולהעניק להן את הלגיטימציה ואת הכוחות הנפשיים לצאת ממעגל האלימות, לתת להן את הכוח והאומץ לדווח בזמן על כל גילוי אלימות - מבלי לשמור זאת בין כותלי הבית - ולהעניק להן ולילדיהן סיכוי לחיים טובים ושפויים יותר.
הכותבת היא יו"ר עמותת "בת מלך", הפועלת למניעת אלימות במשפחה בציבור הדתי והחרדי ומפעילה שני מקלטים לנשים מוכות והוסטל לנערות בסיכוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו