מתקפת הטרור של החודש האחרון היא לא הראשונה ויש להניח שגם לא האחרונה. ההסתה הממושכת ברשות הפלשתינית ובמסגדים כנגד יהודים ומדינת ישראל היא בעצם חזרה על מעשים מתועבים, עוד מימי ראשית הציונות, שכל תכליתם פגיעה בחפים מפשע מתוך מטרה לבטל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולחסל פיזית את הנוכחות שלנו באזור. לפיכך, הדבר מצריך מאיתנו להתנהל באחריות ובשיקול דעת אך גם בתקיפות.
אירועי הטרור המאופיינים בעיקר בדקירות, בזריקות אבנים ובחלק מהמקרים בדריסות ובירי, חייבו היערכות מחדש. זאת בדיוק המדיניות של ממשלת ישראל, המבוססת על ההנחה שזאת לא זכותנו אלא חובתנו להגן על עצמנו, הנחה שלה מסכימים רובנו. אין מדובר רק בהתאמת הוראות פתיחה באש כך שיסכלו מפגעים, אלא גם בתגבור כוחות מסיבי של כוחות לצד החמרת חקיקה וענישה. התוצאות נראות בשטח ואין בלתן: הרוב המוחלט של המפגעים חוסל או נוטרל. ובכלל, המציאות המורכבת מוכיחה שהערבות ההדדית בחברה הישראלית חיה וקיימת. לא רק כאשר מדובר בזכות להגנה עצמית, אלא גם בנכונות של כוחות הביטחון ואזרחים לסכן את עצמם כדי להציל חיים של אחרים ובעזרה לנפגעי גל הטרור ומשפחותיהם. התמונות והמעשים מחממים את הלב.
אך ראוי ביושר לומר לצד זאת, התמונות מזירת הטרור בבאר שבע, שבה נרצח הפטום זרהום - עובד זר מאריתריאה - מטילות צל על שעותינו היפות ויש לקוות שהאחראים להירצחו יעמדו לדין. בתלמוד נכתב כי "אין אדם נתפס בשעת צערו" (בבא בתרא, ט"ז), והמקרה בבאר שבע היה מעבר לכל צער, אלא שזרהום ז"ל לא היה מחבל ולא רוצח ובנקל יכול היה להירצח על ידי המחבל. במקרה שלו לא היה מדובר בהגנה עצמית אלא ברצח חף מפשע והדין של הגנה עצמית, שאיננו רק זכות אלא בעיקר חובה, לא חל במקרה הרצח שלו. הדבר דורש מאיתנו לא רק לעשות צדק אלא גם להראותו: מי שהרג חף מפשע מוכרח לתת את הדין.
בל נשכח: האתוס הישראלי מבוסס על אהבת אדם ובחירה בחיים. כך חונכנו, כך נהגנו וכך עלינו להמשיך לנהוג. יתרה מכך, אם לא נעשה הבחנה מאוד ברורה בין רוצחים לבין חפים מפשע, נמצא עצמנו בכאוס. לא זו אף זו, הפגיעה בחפים מפשע עלולה למנוע בעתיד פגיעה ברוצחים.
במסגרת חיינו כאן כיהודים וכישראלים אנו נדרשים שוב ושוב למבחנים ערכיים על רקע מכשולים אנושיים ששום חברה מערבית לא עומדת בה וספק אם תעמוד בה בעתיד. עד היום עמדנו בהם בצורה מצוינת ואין ספק שאחת הסיבות המרכזיות לניצחוננו על כוחות הרשע מהצד השני היא המוסר הגבוה שלנו. אנו מוכרחים לשמור עליו, כי אם לא נעשה כן נהפוך להיות כמו הצד השני.
הכותב הוא מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו