הכוח הנשי בעולם האקדמי

כאשר התחלתי את דרכי באקדמיה כסטודנטית לתואר ראשון בראשית שנות ה־80, כ־45% מהלומדים היו נשים, אולם שיעורן בקרב תלמידי התואר השני והשלישי הגיע לכ־20% בלבד. 35 שנים חלפו, היום נפתחת עוד שנת לימודים אקדמית, אולם האם חל שינוי והאם נפרצה, או לכל הפחות נסדקה, תקרת הזכוכית באקדמיה? התשובה מורכבת.

שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר הראשון, השני והשלישי במוסדות להשכלה גבוהה הוא כיום מעבר ל־50%. נתון זה מעודד ומורה על מגמה של התקדמות. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, המדורג מדרגת מרצה ועד לדרגת פרופסור מן המניין, מופיעה תמונה עגומה ומאכזבת. נשים מהוות כ־29% מהסגל, ושיעורן הולך ויורד עם העלייה בסולם הדרגות האקדמי, ובדרגה העליונה הוא כ־16%.

כפועל יוצא מכך, שיעורן של הנשים בקרב נושאי התפקידים הבכירים נמוך. יתר על כן, שיעור הנשים בסגל האקדמי בתחומי הנדסה, פיזיקה, כימיה ומתמטיקה דל מאוד. במובן זה תמונת המצב באקדמיה, למרבה הצער, אינה שונה מזו הקיימת בתחומים אחרים.

בהנחה שהאקדמיה עודנה מודל חיקוי בתהליך הסוציאליזציה של נשים צעירות, ושאישה המגיעה להישגים מכובדים באקדמיה זוכה להערכה, חייב להתרחש שינוי מהותי במוסדות להשכלה גבוהה. כל עוד יימשך המצב הנוכחי, החברה הישראלית תמשיך לאבד מפוטנציאל ההון האנושי שלה, ולפיכך שילוב נשים במערך האקדמי הוא אתגר של צדק והוגנות חברתית מצד אחד ונחיצות מערכתית מצד שני.

קיימת הסכמה על גורמים המעכבים את התקדמותן של נשים, ובכללם הקונפליקט התמידי של השקעה במשפחה או בפיתוח הקריירה, חשיפה חלקית לאפשרויות קידום וחוסר מודעות ונגישות למידע לגבי מסלולי קידום. קידומן וייצוגן של נשים באקדמיה נבחנו ב־2011 על ידי צוות בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, ולאחרונה על ידי ועדה בראשותה של נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' רות ארנון. ועדות אלו העבירו המלצות המתמקדות בהכוונת נשים למחקר ובגיוס ובקידום של נשים בסגל האקדמי הבכיר. בין השאר, הן כוללות מתן מלגות, שיפור החניכה, גיבוש נוהלי גיוס נשים בלי להתפשר כמובן על מצוינות, וכן עידוד ותמרוץ מוסדות להשכלה גבוהה לטיפול בקידום נשים.

המלצות אלו נוספות על צעדים שהובילו להטמעת סטנדרטים מקלים בגין לידה. כמו כן, הומלץ על מיסוד תפקיד יועצת לקידום ולייצוג של נשים בכל המוסדות להשכלה גבוהה, שתפקידה לעקוב אחר יישום ההמלצות, ליזום פעילויות לחברות סגל ולהפיק דו"ח יעדים, גיוס וקידום נשים במוסד.

לסיכום, העיסוק במספרים ובאחוזים, שלכאורה נראה יובשני ונוקדני, הוא בעל חשיבות. המספרים מספרים לנו את סיפורה של האקדמיה ועשויים לשמש זרקור, המתווה את הדרך לקידום נשים באקדמיה. בהיעדר פעילות יוזמה לשיפור המצב, מעריכים כי בקצב הנוכחי המערכת תגיע לייצוג מאוזן של נשים רק בשנת 2076. האם התנפצה תקרת הזכוכית? התשובה היא בעיני המתבוננת והמתבונן.

הכותבת היא יועצת הרקטור לקידום נשים באקדמיה, אוניברסיטת בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו