שתי עובדות מסכמות את הסיבה לקריסת שוק המניות הגלובלי.
ראשית, היקף הסחר העולמי ירד ב־7% השנה לעומת השנה שעברה נכון לחודש יוני, וללא ספק צנח מאז עוד יותר. בכל כלכלות הייצוא העיקריות - ארה"ב, אירופה, יפן וסין - חלה ירידה בייצוא בסדר גודל דומה. זהו מיתון עולמי לכל דבר, ומשקף ירידה בביקוש הגלובלי.
שנית, שערי הריבית הריאלית של הדולר האמריקני קרובים לשיא של שנתיים, משום שהבנק המרכזי של ארה"ב עשה הכל חוץ מלהכריז על גידול בשיעור הריבית לטווח קצר. התשואה הריאלית לעשור של ארה"ב היתה מעט מתחת לאפס באפריל, אך עלתה ליותר מ־0.5% בשבוע שעבר, בתגובה לצעד של הבנק המרכזי. זה לא נראה צעד גדול, אך השילוב של ביקוש חלש ועלייה בריביות גרם לקריסה של מחירי סחורות ובשערי המטבעות של השווקים המתעוררים. זהו סימן מובהק לדפלציה (מצב של ירידת מחירים).
קריסת הסחורות והמטבעות גרמה לירידה של 60% במחירי הנפט ולירידה של 20% בשערי המטבעות של השווקים המתעוררים במהלך השנה שעברה. כשארה"ב, אירופה ויפן מציגות בקושי גידול חיובי בתוצר המקומי הגולמי והסחר העולמי מצטמצם, התאמה גדולה כלפי מטה במחירי המניות היתה בלתי נמנעת. אינדקס מדד המניות הגלובלי של מורגן סטנלי (ה־MSCI) נסחר במכפיל רווח של פחות מפי 13 באוגוסט 2011, וכמעט פי 20 לפני כן בחודש זה. שווי גבוה זה אינו אפשרי ללא צמיחה, והצמיחה מצטמצמת.
הבנקים המרכזיים של שתי הכלכלות הגדולות בעולם הרעו את המצב.
משבר - כן; אבל לא כמו של 2008
הבנק המרכזי של ארה"ב הפריז באופן עקבי ובשיעור ניכר בהערכת הצמיחה הכלכלית של ארה"ב. לפטיש כל דבר נראה כמו מסמר, ולבנק המרכזי כל דבר נראה כמו מחזור עסקים. לאחר חמש שנות מה שמכונה "הרחבה כמותית", הבנק המרכזי סירב להאמין שהכלכלה לא הצליחה להתאושש. למעשה, הגודל הכולל של כלכלת ארה"ב הוא עדיין 10% מתחת למגמה של 2007-2001, ובפעם הראשונה מאז שנות ה־30 של המאה ה־20, ארה"ב לא הצליחה לשנות את המגמה לאחר מיתון. ארה"ב יוצרת מקומות תעסוקה בקצה התחתון של סולם השכר. המגזר היחיד המגלה צמיחה משמעותית הוא שירותי הבריאות, הודות לגידול בהוצאות בפיקוח ממשלתי. השקעות הון בציוד כבד, כפי שנמדדו לפי הזמנות מוצרים שאינן מהתחום הביטחוני, ירדו ב־15% מהשיא של 2008. המגזר היחיד בכלכלת ארה"ב שגילה צמיחה משמעותית לאחר שנת 2009 היה שוק האנרגיה, והצניחה במחירי הנפט שמה לכך סוף.
הבנק המרכזי של סין הרחיב את הטעות של הבנק המרכזי בארה"ב בכך שהתיר עלייה בשער המטבע הסיני שצמוד לדולר. שמירה על שער המטבע הסיני (RMB) בצמוד לדולר אילצה את סין לשמור על ריביות ריאליות גבוהות ולפגוע בעסקים המקומיים, והעלייה בשער המטבע הסיני פגעה בייצוא הסיני. למעשה, סין ייבאה את ירידת המחירים מארה"ב, והדבר החליש בסופו של דבר את הכלכלה בעלת הצמיחה הגדולה ביותר בעולם.
הסביבה הכלכלית העולמית נשארה מסוכנת. מה שבטוח, זו אינה שנת 2008. המערכת הפיננסית חזקה הרבה יותר, מאחר שהרגולטורים מנעו מהבנקים להגדיל את הסיכון בתיקים שלהם, ואילצו אותם לגייס הון נוסף. היקף ההלוואות הבנקאיות הבינלאומיות ושטרי החוב לא צמח מאז המשבר של שנת 2008. אין צורך לחשוש ממשבר של תגובת שרשרת מהסוג שכמעט הפיל את המערכת הפיננסית לאחר פשיטת הרגל של "ליהמן ברדרס" בספטמבר 2008.
אך קיימים חששות גדולים. למגזר האנרגיה העולמי יש חוב של 2.5 טריליון דולר, וחלק ניכר ממנו נמצא בקשיים עקב מחירי נפט של פחות מ־40 דולר לחבית. ירידת מחירי הסחורות ושערי המטבעות של המדינות המתפתחות עלולה להוביל למצוקה חמורה בברזיל, הנמצאת עם חוב במטבע זר של 700 מיליארד דולר, שלא לדבר על טורקיה, עם חוב במטבע זר של 300 מיליארד דולר, ועל רוסיה, עם חוב של 560 מיליארד דולר. מקרים של חדלות פירעון ריבונית אינם סבירים בעליל, אך לווים תאגידיים במדינות אלה יתקשו להחזיר את חובותיהם.
במהלך החודשים הבאים סביר שנראה מגזרים מרכזיים בכלכלה העולמית מורחקים משוקי האשראי, מקודחי נפט באמריקה דרך ענף מסילות הרכבת ברוסיה, מה שיוביל לצמצום נוסף בביקוש הגלובלי. על השווקים יהיה לעכל חדשות גרועות נוספות. צרכנים בכלכלות העולמיות המרכזיות ירגישו בהבדל והם עלולים להקפיד יותר על ההוצאות. הכלכלה העולמית עלולה למעוד ממיתון דה־יורה למיתון בפועל.
הדבר מקשה עוד יותר על המשימה של הבנקים המרכזיים. סין היתה צריכה לזנוח את ההצמדה של המטבע שלה לשער הדולר כבר לפני שנה. כשהיא הפחיתה את ערך המטבע ב־11 באוגוסט, באופן פתאומי וללא הסברים, השווקים פירשו זאת כהודאה בכך שכלכלת סין חלשה יותר מהצפוי. אם הבנק המרכזי היה מכריז שהוא שינה את דעתו לגבי עלייה בשיעורי הריבית, סביר להניח שהשווקים היו מפרשים זאת כסימן לבהלה.
הבנק המרכזי והבנק הסיני חייבים לסגת מטעויות המדיניוּת הנוכחיות שלהם ולהציע פתרונות לדפלציה. הידוק המדיניות המוניטרית מול חולשה כלכלית היה הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות, והיו לכך תוצאות גרועות ביותר. סביר להניח שההתאוששות בשווקים העולמיים תמתין עד שהבנקים המרכזיים ייתנו הנחיות מוצלחות וברורות יותר.
שוק המניות הישראלי צנח בכ־7%, יחד עם השווקים של ארה"ב ואירופה. התגובה הרפלקסיבית לא היתה קשורה ליתרונות של חברות ישראליות. השפעת קריסת שוק המניות הגלובלי על ישראל היא שלילית, אך שולית. שער השקל פוחת לעומת הדולר בשנה האחרונה יחד עם רוב המטבעות בעולם, עם שיפורים צנועים בתחרותיות הישראלית. אך ישראל היא לכל היותר צופה מהצד בזעזוע האחרון בשוק הפיננסי, וההשפעה על הכלכלה הישראלית תהיה שולית. ¬
דיוויד פ' גולדמן הוא מנהל בפועל בקבוצת ראוריאנט של בנק ההשקעות של הונג קונג. ספרו "ציביליזציות גוועות" ראה אור בעברית בדצמבר 2013טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
