לרעייתי ולי 14 נכדים שלפי גילם משתרעים בין משחק בתיאטרון בית ליסין וקצונה ביחידה מובחרת ועד לכיתה א', ואמש תהיתי מה המסר העובר אליהם מהעיכוב הרשלני והבלתי סביר בבחירת מפכ"ל המשטרה הבא. זה כבר לא עניין של הצורך בפיקוד על המשטרה אלא של חינוך. נכון לעכשיו, המסר שלילי באשר ליחס הנדרש לאחריות וללוח־זמנים מחייב ולמינהל תקין בכל תחום בחיים הציבוריים הגולשים גם לנורמות אישיות.
בשם הערכים האלה, כאזרח וכסב, אני ממליץ לבנימין נתניהו ולגלעד ארדן לחדול מן העיכוב ומפסק הזמן שנטלו לעצמם. המשימות ברורות, מאגר המועמדים ידוע, ואין צידוק לשום השהיה. כבר עתה נעשית הבחירה מאוחר מדי. גם מה המסר העובר אל מי שייבחר בסופו של יום? שבפועל לא ספרו אותו ולא רצו בו והוא ברירת־מחדל בלבד? כך פגעו בעבר בנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, וכך יחוש גם מי שיזכה לענוד את דרגות רב־הניצב, והתסמונת הרעה של סחבת מרושלת מסתמנת כבר בבחירת המועמד לרשות החשמל החדשה ולפיקוד על שב"ס.
לגופו של עניין, הבאת מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה היא הרע במיעוטו. כך נהגו בשב"כ לאחר השבר החמור של הרצח בפרשת קו־300, כשהחזירו לעמדת הפיקוד את יוסף הרמלין לתקופה של כשנה. יש, כמובן, ניצבים בדימוס שיכולים למלא את התפקיד, אבל רק אם הגיעו מים עד נפש. אם צעד כזה נחוץ, כי אז הממשלה מביעה בפועל אי־אמון מוחלט במי שעוטה עדיין את המדים הכחולים.
למקרה של הצנחת מועמד מבחוץ - כאמור אפשרות לא מועדפת - ראוי לבחור באחד מן ה"לשעברים". ניצב שכיהן שנים רבות במשטרה ומכיר את מבנה הארגון ובעיותיו ואפשרויותיו, ואולי נהנה גם מהוקרה של הקצונה והסגל במעמד של מבוגר אחראי. עליו להיות מי שעברו ופער הגילים יעניקו לו סמכות מקצועית, ואולי אף יהיה בו מעין מופת אישי.
בסופו של דבר מומלץ לבחור מפכ"ל מבין הניצבים המכהנים בתפקידים בכירים. יש להם ניסיון מסוים והיכרות עם המציאות המתהווה ברחוב הישראלי, ורצוי שהנבחר יהיה גם ישר דרך ולא יחבל בחקירות העדינות של הצמרת הפוליטית, שאינה מצליחה להיחלץ בשנים האחרונות מחדר החקירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו