אסור לטאטא את הפרשה

תעתועי ההכחשות של סוף השבוע לא הזיזו מעמדתו את כתב ערוץ 2 גיא פלג, שפירסם לפני חמישה ימים כי הושגה הבנה בין יהודה וינשטיין לבין הפרקליטות, שלפיה היא תמליץ לסגור את תיקו של גבי אשכנזי. "אין החלטה עדיין", לטענת משרד המשפטים. לפי פלג, יש גם יש.

מייד לאחר הפרסום נפתחה המערכה בכלי התקשורת האלקטרוניים. משמעותי מכולם היה משה נסים, שדיוקו ויושרתו הם מסממני הצד המואר של מערכת המשפט. הוא כיהן כשר המשפטים, נבחר בעבר וגם עתה לוועדה לאיתור היועץ המשפטי. בראיון עם אילה חסון ב"הכל דיבורים" בקול ישראל מתח ביקורת חסרת תקדים על התחמקותו של וינשטיין מלהעמיד לדין את אשכנזי על מה שאירע בלשכתו עם המסמך הכוזב (ראו ידיעה למטה).

נפתח מאבק. בערוץ 2 ראיין דני קושמרו בתקיפות חריגה את יואב גלנט, שהשמיע האשמות חמורות כלפי אשכנזי, ואולי חשוב מכל שהחקירה הזאת לא התנהלה בלב שלם; ומי שפירסם את המסמך הכוזב באוגוסט 2010 רוני דניאל הגיב כמעט כדוברו של אשכנזי. אז, עם קבלת המסמך המעליל מלשכת אשכנזי לערוץ 2, פנה דניאל אל אשכנזי בחמימות רבה - "אחי".

כוונתו החמורה של וינשטיין לטאטא את הפרשה נחשפה דקה אחרי דקה ביומנה של איילה חסון בערוץ 1. התגלה כי בועז הרפז הרשה לה להאזין להקלטת שיחותיו עם אשכנזי. היא תיארה אותן בלשון אפלולית. השיא היה באומרה שהמשטרה מעולם לא ביקשה אותן (גילוי נאות: הרפז הגיש תביעת דיבה נגד ד"ר רונן ברגמן ונגדי עקב ספרנו "הבור". מבחינתי, אין התנגדות שימסור את שיחותיו המוקלטות עם אשכנזי לעיון סמוי של השופט משה ברעם).

היעלה על הדעת כי וינשטיין, שדחה פניות מטעם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס והפצ"ר דני עפרוני לפתוח בחקירת משטרה עד שהדבר נכפה עליו, יסיימה בלי שהרפז יתבקש למסור את קלטותיו למישהו מוסמך? שהמשטרה תבקשן, לפחות? והאם חושש וינשטיין שמא תמורת קלטות אלה של שיחותיו עם אשכנזי יבקש הרפז לשמש עד מדינה ויחשוף את כל הידוע לו?

התנהלותו של וינשטיין היתה ראויה לבדיקה של נציבת הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל. אך היועץ המשפטי הוציא עצמו מכלל צוותי הפרקליטות המבוקרים. אי אפשר לבודקו. 

במקביל גילה אמיר בר שלום כי מאיר דגן - מי שהדיח את סגנו במוסד נפתלי גרנות בשל חשד להדלפות - העניק תצהיר לאשכנזי כי לא פגע בביטחון המדינה בתדרכו עיתונאים. סעיף זה הוא משני. מה שחייב להידון הוא אם ייתכן שהרמטכ"ל יעשה שימוש במסמך כוזב בלי שיביאו לפני בנימין נתניהו, או לפחות וינשטיין? בראש הפירמידה, העיקר הוא לתבוע באורח חד־משמעי כי כל השיחות בלשכת הרמטכ"ל יפורסמו, לבד מאלה העוסקות בסודות ביטחוניים וברכילות אישית.

אשכנזי שוחח עם הכפופים לו כיצד "לתחמן" את העיתונאית סימה קדמון; ועם הנשיא אז שמעון פרס - ומעניין אם תוכן הדברים היה פוליטי־מפלגתי או ממלכתי? ומדוע פרס נגד הפרסום? האם ידע אשכנזי כי מלשכתו יצא המסמך הכוזב לערוץ 2? ואם זה נעשה שלא על דעתו - עצם העובדה שלא העניש את האחראי לכך הופכת אותו שותף לשימוש שנעשה במסמך בערוץ 2, והרשימה עוד ארוכה.

שתי עתירות ממתינות בבג"ץ. אליעד שרגא מטעם התנועה לאיכות השלטון ואיל ארד, שהלוגו של החברה שבבעלותו נכתב תוך זיוף בראש המסמך הכוזב כדי להעניק אמינות לטענת השווא כאילו גלנט חיבר אותו או עומד מאחוריו. עתה מגיע המאבק לשיאו, ואסור להירתע. מפני שאשכנזי אינו מסתפק בסגירת תיק צולעת. הוא כבר דוהר לראשות הממשלה.

כך נוהגת אומה שלדברי חכמיה, בשמחתה מזנקת עד לכוכבים ובנפלה יורדת עד עפר. האם יחוזר אשכנזי לראשות הממשלה? ד"ר יוסי ביילין אופטימי: גם אם לא יוגש כתב אישום נגד אשכנזי, הצטרפותו למפלגות האופוזיציה אינה סוגה בשושנים. חבריהן לא יעברו בקלות לסדר היום על "הכתם", כלשונו, של אשכנזי. בוודאי לא אם ייכתב דו"ח ציבורי חריף המותח עליו ביקורת ממשית. ואם יאיר לפיד מנהל מגעים לצרפו ליש עתיד הרי זה מפני שאינו רואה את כוחו של האור המטהר פינות אפלוליות בישראל. הנכס הזה ייהפך עד מהרה למגרעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו