יש לקוות שמעצרה של פרקליטת מחוז מרכז לשעבר לא יסתיים בכתב אישום ובהרשעה. לא רק בשל המישור האישי, הכואב והקשה של הנפילה הקשה מצמרת התביעה לבור השחת של העבריינות הפלילית, אלא גם בשל השלכות הרוחב שיהא לכך על מערכת אכיפת החוק כולה. כי אם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
כבר קהלת, החכם באדם, ידע ש"אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". כמו שופטים ושוטרים, גם פרקליטים הם בני אדם. כיצר לב בני האדם כולם, גם יצרם "רע מנעוריו", וגם הם - כמו עובדי ציבור אחרים - עלולים ליפול בפח היקוש של העבירות הניצבות לפתחם על כל צעד ושעל בכלל ועבירת השוחד בפרט.
ככל שהמעמד והמשרה רמים יותר, כך האחריות והסמכות גדולות יותר, וכך הפרצה הקוראת לגנב והפיתוי הקורץ לשוחד רבים יותר. אם כל פרקליט עוסק בדיני נפשות של ממש בבואו להורות על העמדתו לדין של פלוני, או לסגור את תיקו, פרקליט מחוז על אחת כמה וכמה. תחת ידיו עוברים מאות ואלפי תיקים, קטנים וגדולים. בהינף יד יכול הוא להכריע את גורלם. אכן, בתיקים הגדולים באמת לא מדובר בהכרעה של איש אחד, ועדיין, המילה האחרונה שמורה לפרקליט המחוז. גם כאשר פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה מעורבים בתיק, בדרך כלל אין הם מסוגלים לצלול לעומקם של הפרטים הקטנים בו. כובד האחריות וסמכות ההכרעה הסופית מצויים דרך כלל בידי פרקליט המחוז.
היה ויתגלה, חס ושלום, שבשל מתת שוחד ושלמונים נסגרו תיקים ללא הצדקה, הדבר יקרין על הפרקליטות כולה. לא יעזרו אלף ואחד תירוצים שמדובר ב"עשב שוטה" ש"אינו מייצג את כלל הפרקליטים", ושרוב רובם של הפרקליטים עושים מלאכה נאמנה והם ישרי דרך וברי לבב המקפידים על קלה כחמורה. לעיתים די בתפוח רקוב אחד כדי להעלות צחנה בערימה כולה.
אם כך על דרך הכלל, קשים הדברים שבעתיים כשמדובר בחשד לקבלת שוחד. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על פגיעתה הרעה במיוחד של עבירה זו באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. עוד בימיה הראשונים של המדינה קבע השופט ש"ז חשין, שמעשי שוחד "מקעקעים את עצם היסודות אשר כל משטר חברתי מושתת עליהם, משפילים את ערכו בעיני הציבור, וכל הון שבעולם אין בו כדי להיטיב את הנזק".
צווארונם הלבן של הפרקליטים, התנסחותם הרהוטה ודיבורם המהוקצע אינם נסיבה מקלה בנסיבות מעין אלה, אלא להפך. החשדות החמורים מגבירים את הצורך בדבר "שומרי הסף" גם לפרקליטות. מכיוון שאין גורם שחסין מפני פגיעתה הרעה של העבריינות, נחיצותו של גוף הביקורת על הפרקליטות מתחדדת ומועצמת עוד יותר.
התנגדותם הנחרצת של פרקליטי המדינה אליו, שהביאה בחודשים האחרונים לשביתות יזומות ולפגיעה קשה באיכות עבודתם, נראית משונה לנוכח הפרשה האחרונה. אפשר ורצוי במקרים מסוימים להתווכח על הדרך. אפשר לחלוק על פרט זה או אחר. אך אי אפשר להתנער מהצורך הדחוף שבקיום גוף חיצוני, לא פנימי, שומר שישמור גם על השומרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו