אמון הציבור במשרד הבריאות ובמידע שהוא מפרסם הוא נדבך קריטי והכרחי בשמירה ההכרחית על בריאות הציבור - למשל בהיענות הציבור לקבלת חיסונים, בהיענות המפעלים המזהמים והעיריות ליישום הגבלות משרד הבריאות, בהיענות הציבור לשינוי חיוני בדפוסי התנהגות בעקבות מידע על סכנות בריאותיות כמו עישון וחשיפה לשמש, או אפילו בעצם היענות הציבור לקבל טיפול רפואי בבתי החולים ובקופות החולים.
לכן השאלות בנוגע למהימנותו ולאמינותו של משרד הבריאות הן שאלות מהותיות כל כך בפרשת הנתונים שהפיץ לפני שבוע פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. גרוטו כתב למועצה הארצית לתכנון ובנייה כי זיהום האוויר בחיפה מסכן באופן מובהק וודאי את תושבי מפרץ חיפה לחלות במחלות סרטן, עד כדי כך שבעשור האחרון אפשר להעריך כי כ־800 מתושבי חיפה והאזור חלו בסרטן כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר. במסמך יש דגש מיוחד גם לסכנה בעבור ילדים, ונקבע כי מחצית ממקרי הסרטן אצל ילדים בעשור האחרון נובעים מזיהום האוויר.
ואולם מבדיקה עם רופאים וחוקרים בכירים, חלקם מבכירי הרופאים העוסקים בסרטן בישראל, עולים ספקות גדולים, מקוממים ומביכים ביותר בנוגע למהימנות האמיתות התקפות ולאמינותם של לפחות חלק מהנתונים המפחידים שפירסמה הנהלת משרד הבריאות.
חלק מהרופאים, למשל פרופ' יצחק יניב, יו"ר האיגוד להמטולוגיה ואונקולוגיה בילדים, אשר נחשב לאחד מבכירי ומטובי הרופאים בישראל בתחום זה, שאמר כי הנתונים שפירסם המשרד על הסרטן בילדים לא מבוססים על עובדות המידע ועל ההוכחות הידועות במחקרים ובמאמרים בכל העולם, וגם בישראל - ואפילו סותרים באופן מהותי נתונים ממאמרים רפואיים שכתבו רופאים בישראל ושעליהם מתבסס כביכול פרופ' גרוטו בדיווח שכתב.
הנתונים לא הוכחו
נוסף על כך, כפי שפורסם, הודיעה ההסתדרות הרפואית בצעד יוצא דופן כי הנתונים של משרד הבריאות מעולם לא הוכחו והם לחלוטין אינם בדוקים ומגובים מבחינה רפואית ומדעית. למעשה, איגוד רופאי הילדים בהסתדרות הרפואית מטיל אף הוא, ובצדק, ספק בשיקול הדעת המקצועי והציבורי של צמרת משרד הבריאות בהפצת נתונים מפחידים אלה.
נתוני ההסתדרות הרפואית מפריכים את ממצאי משרד הבריאות בנושא הסרטן, ובכל מקרה מעמידים אותם בספק רב - ואולם, למרות זאת, חלק מכלי התקשורת המרכזיים במדינה, הציגו בימים האחרונים ילדים חולי סרטן בחיפה כקורבנות חד־משמעיים של הזיהום במקום מגוריהם. הצגה זו גובלת במניפולציה וזורעת עוד פאניקה בלתי אחראית בקרב הציבור.
זאת ועוד: אם נתוני הנהלת משרד הבריאות על הקשר החד־משמעי בין התמותה של מאות חולים בסרטן באזור חיפה מהזיהום הסביבתי הם נכונים ואמיתיים, היה מצופה ומתחייב שצמרת המשרד, בראשות מנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק, תתייצב כבר בשבוע שעבר בפני הציבור, תסביר גם לו את הנתונים הקשים וחשוב מכך, תדווח לציבור מה משרד הבריאות מתכוון ודורש - גם מהמשרד להגנת הסביבה וגם מעיריית חיפה - כדי לצמצם את הזיהום הסביבתי שגרם לתחלואת הסרטן.
ואולם כל זה לא קרה עד אמש, עד להודעה שפרסם המשרד, הוא העדיף לשמור על אלם והלם. גם זה מקטין עוד יותר את האמון, המתכרסם ממילא, של הציבור במשרד הבריאות - אמון החשוב כל כך לבריאות הציבור ונפגע עכשיו במסע ההפחדה של משרד הבריאות, שמשאיר את הציבור חרד לבריאותו מבלי שהמשרד נותן הסברים ופתרונות שהוא חייב לספק.
היגיון ציבורי ומוסרי
חשוב לציין, כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי לספק הוכחה מדעית או רפואית חותכת לקשר סיבתי ודאי בין זיהום סביבתי לבין מחלת הסרטן, אצל קבוצת חולים באזור גיאוגרפי מסוים. כך קרה לפני יותר מעשור, כשהוקמה ועדת חקירה ממלכתית שבדקה את טענות חיילי השייטת שצללו בקישון המזוהם וחלו בסרטן.
רוב חברי אותה ועדה קבעו כי לא ניתן להוכיח קשר בין הצלילות לבין הסרטן בקרב החיילים.
יו"ר הוועדה, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר, קבע כי למרות שאין הוכחה מדעית, קיים היגיון משפטי, ציבורי ומוסרי, לקבוע כי יש קשר בין הצלילות לבין הופעת המחלה. ראוי היה שהמדינה תיישם קביעה זו בכל האזורים שבהם קיים סיכוי לזיהום סביבתי מוגבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו