ברדיו הודיעו שיהיה מעונן חלקית. אבל עבור אולמרט - ומדינת ישראל כולה - השמיים היו שחורים משחור והיום עצוב, עצוב מאוד. לא בכל יום מורשע ראש ממשלה לשעבר במירמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פשע שעונשו עד חמש שנות מאסר.
ההרשעה לא ממש הפתיעה. ה"קֶש" שבר את גב הגמל. ה"סטיפות" הירוקות הכריעו את הכף.כל מי שנחשף לרישומים ב"יומני שולה" או להקלטות הסתר שלה, ראיות שנאספו ב"זמן אמת", ללא תיווך, היה יכול להבין שכספי טלנסקי לא נועדו רק למטרות פוליטיות. החבאת עשרות אלפי דולרים בכספת, והימנעותו של אולמרט מלהעיד בשלב הערעור הנוכחי, רק חיזקו את המסקנה.
ה"ספק" שהביא את שלושת השופטים בסיבוב הקודם לזכות את אולמרט, הוכח הפעם "מעל לכל ספק סביר".
אולמרט כבר הודיע שיערער. אין לו ברירה אחרת, וגם אין לו מה להפסיד. לכל היותר יישאר באותו מצב, אך הסיכויים בערעור קלושים עד אפסיים. בית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים, ואלה נקבעו הפעם, בלשון נחרצת שאינה משתמעת לשתי פנים, בבית המשפט המחוזי. עמדת שופטת המיעוט, שלפיה היה אפשר להרשיע את אולמרט כבר בסבב הקודם, מעניקה משקל עודף לעמדה שהציגה התביעה לאורך כל המשפט.
הכרעת הדין היא אות של כבוד לשלטון החוק במדינת ישראל, שאינו מבחין בין שוע לבין דל ומעמיד לדין גם אנשים מן היישוב וגם אנשים נשואים ורמי מעלה. יש להניח שבגזירת העונש יתחשבו השופטים בעונש החמור - שש שנות מאסר - שנגזר על אולמרט בפרשת הולילנד (ותלוי כיום בערעור בבית המשפט העליון). ענישה לא נועדה לספק תאוות נקם. תכליותיה העיקריות של הענישה - הגנה על הציבור, הרתעה ושיקום הנאשם - כבר הושגו במידה רבה בעצם ההרשעה והישיבה הצפויה בכלא. בהקשר זה לא משך המאסר הוא שיקבע, אלא עצם הבאת העבריין על עונשו. להערכה מיוחדת ראויים אנשי הפרקליטות, ובראשם פרקליט המדינה לשעבר משה לדור ועו"ד אורי קורב, שהוביל את צוות התביעה בנחישות ובאומץ רב. למרות הביקורת החריפה שנמתחה עליהם לאורך המשפט, והמתקפות האישיות שהיו לעיתים שלוחות רסן, הם מילאו את חובתם ולא אמרו נואש.
הכרעת הדין שניתנה אתמול מלמדת שסוף האמת והצדק לצאת לאור. אפשר להטעות חלק מהציבור כל הזמן; אפשר להטעות את כל הציבור חלק מהזמן; אי אפשר להטעות את כל הציבור כל הזמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
