רגע אחרי סיום הבחירות בישראל, תוך שהוא מכריז למעשה מלחמה על נתניהו, אובאמה נאחז בשתי התבטאויות של רה"מ שנאמרו בשיא קדחת הבחירות, תוך כדי הוצאתן מהקשרן הראוי. בכך הוא הצדיק איום מוסווה, שלפיו ארה"ב "תשקול מחדש" את יחסיה עם ישראל, ורמז שארה"ב תעניש את ישראל על ידי הימנעות מהפעלת זכות הווטו שלה כדי להגן על ישראל במועצת הביטחון של האו"ם. צעד ראשון בכיוון זה נעשה כבר אתמול, עם הודעתה של ארה"ב כי לא תשב במועצה לזכויות האדם של האו"ם ולא תגן למעשה על ישראל.
נתניהו גונה כגזען מפני שהיפנה את תשומת הלב, בניסיון לעודד הצבעה מקסימלית של בוחרי ליכוד, למאמצים הכבירים במימון גורמים מחו"ל להסיע מצביעים ערבים להצביע לרשימה הערבית המאוחדת. זו היתה הצהרה מגושמת, והוא מיהר להבהיר את דבריו וציין שעשה שימוש בטענות דומות בנוגע לשמאל.
העובדה שהממשל הופך את הדבר לאירוע גזעני גדול ולבסיס לשקילה מחדש של היחסים ההדדיים הופכת מגוחכת אף יותר כשלוקחים בחשבון שהממשל מתעלם באופן עקבי מן ההסתה הגסה ומהשנאה האכזרית בכל דרגות הרשות הפלשתינית. אלו כוללים גם את קריאתו של עבאס לטיהור אתני, כשהכריז שלא ישקול לאפשר לשום יהודי להישאר במדינה פלשתינית.
כמו כן, נתניהו אמר ששום מדינה פלשתינית לא תוקם תחת ממשלתו. עם זאת, הוא הבהיר באופן חד־משמעי שהוא ממשיך להתנגד לסיפוח ושהוא נותר מחויב בטווח הארוך להפרדת ישראל מהפלשתינים. אך הדבר אינו אפשרי כאשר ישראל מוקפת בג'יהאדיסטים המסורים להשמדתה, והקמת ישות טרור חדשה רק תרחיב את ההרג המשתולל באזור, אשר במסגרתו נהרגו מאות אלפים ומיליונים הפכו פליטים.
אין כל פוליטיקאי ישראלי שפוי שיוכל כיום לשקול אימוץ של מעמד מדינה לחברה הפלשתינית הפושעת, המבוססת על תרבות של מוות שמשבחת רוצחי המונים ומהללת את הטרור. זאת ועוד, מקובל להכיר בכך שאילולא קיומו של צה"ל, חמאס כבר היה תופס את השלטון מידי הרשות הפלשתינית, שהקדנציה של מנהיגה תמה לפני חמש שנים.
רוב הישראלים זועמים על הדרישות הטריטוריאליות של אובאמה, וזאת לאחר שעבאס וערפאת לפניו דחו הצעות לוויתור על יותר מ־95 אחוזים מהשטחים שהיו בשליטת ירדן. זאת ועוד, עבאס עומד על כך שגם אם פלשתין תזכה למעמד מדינה, לא יהיה הדבר כרוך בהכרח בסיום העימות. הוא יסרב להכיר בישראל כמדינה יהודית, וכמו כן לא יתפשר על עניין זכות השיבה לפליטים הערבים.
גישתה של ארה"ב הופכת נלעגת עוד יותר כאשר אובאמה, שאינו מהסס להפגין בפומבי את סלידתו כלפי נתניהו, מתרפס בפני איראן הטרוריסטית, כורת ברית עם קטאר, מממניו העיקריים של חמאס ושל קבוצות טרור נוספות, מפתח יחסי קירבה עם רג'פ טאיפ ארדואן, מנהיגה הדיקטטורי והאנטישמי של טורקיה, מאמץ את האחים המוסלמים, ולאחרונה אף רומז שארה"ב תיאלץ לשתף פעולה עם אסד, הקצב הסורי שלאחרונה שוב דווח כי הפעיל נשק כימי נגד בני עמו.
איומיו המצמררים של אובאמה, שלפיהם ירחיק את ארה"ב מישראל באומות המאוחדות, תוך תמיכה אפשרית במדינה פלשתינית המבוססת על קווי שביתת הנשק הבלתי ניתנים להגנה מ־1949, תהיה בגידה מוחלטת בבעלת ברית - תוך שהוא למעשה זורק את ישראל לכלבים.
אין כל ספק שנתניהו יעשה את המקסימום כדי לתקן את היחסים, אך אם אובאמה ימשיך לנהוג באופן נקמני ויהיה אובססיבי בכוונתו להכריח את בעלת בריתה הדמוקרטית והנאמנה היחידה של אמריקה באזור לסגת לגבולות שאינם בני הגנה, אנו ניאלץ לעמוד איתנים. יש לקוות שהקונגרס וידידיה של ישראל יפעילו את השפעתם וישכנעו את אובאמה שלאופן פעולה שכזה תהיינה השלכות גלובליות הרסניות, ושהדבר יצית מחאה נגדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו