"מורשת" של הסכמים רעים

ההסכם ההולך ומתגבש בין וושינגטון לאיראן בסוגיית הגרעין מצטרף להסכם קודם שעליו חתמה ארה"ב באזורנו, בקיץ 2013 - ההסכם לסילוקו של הנשק הכימי מסוריה של אסד. הממשל האמריקני תיאר אותו כהישג דרמטי וכהצלחה, אך גם הוא ייכנס כנראה להיסטוריה כהסכם שקנה שקט תעשייתי לממשלו של אובאמה לכמה שנים וטיפל בסימפטום של המחלה, אך נמנע מלטפל בבעיה עצמה - המשך שלטון ממשלו הרצחני של בשאר אל־אסד.

בין שני ההסכמים עובר קו ישר, שעניינו רתיעה של הממשל האמריקני מליטול על עצמו אחריות, כמתחייב מתפקידה של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי, להעניש משטר סורר על מעשים שלא ייעשו נגד בני עמו או שכניו, כמו גם לטפל טיפול שורש בסכנה לביטחון האזור ואולי גם לעולם כולו.

עוד באתר: מצרים אישרה לתקוף בעזה

את העייפות בוושינגטון מטיפול בבעיותיו של העולם אפשר להבין. ארה"ב מותשת מן המלחמות באפגניסטן ובעיראק ועסוקה עד צוואר בבעיותיה מבית. אבל במציאות שכזו אולי עדיף להודות באמת המרה, ובעיקר עדיף להותיר את הבעיה גלויה לעיני כל, מאשר ליצור מצג שווא של פתרון, כדי שאיש לא יופתע כשבעוד כמה שנים, ואולי אף קודם לכן, תצוץ הבעיה מחדש - בין שזה איום הגרעין של איראן ובין שרצחנותו של המשטר הסורי - מסוכנת בהרבה מכפי שהיא כיום.

השימוש בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית בקרבת הבירה הסורית על ידי אסד לפני שנתיים לא היה הפעם הראשונה, אבל ההיקף הגבוה של הרוגים, יותר מ־1,200, ובעיקר עדויות חד־משמעיות מזירת האירוע, לא הותירו ספק מה באמת אירע, ובעיקר, לא הותירו כל ברירה לממשל האמריקני אלא להגיב.

אפשר להניח שהנשיא אובאמה לא רצה להיגרר לפעולה בסוריה, אבל כמה חודשים קודם לכן הוא הזהיר את בשאר אל־אסד כי שימוש בנשק כימי יהווה בעבור ארה"ב חציה של קו אדום. הוא קיווה כי אסד יבין את המסר, אבל אסד הוא אסד והוא הניח שאובאמה מבלף. עתה נאלץ אובאמה לשקול תגובה לאו דווקא כדי להביא ישועה לעם הסורי, אלא כדי לשמר את יוקרתו ואת הקרדיט שלו בעולם.

•   •   •

לעזרת אובאמה ואסד נזעקו הרוסים ורקחו עסקה, שבמסגרתה התחייבה סוריה להתפרק מהנשק הכימי אבל בתמורה חזרה וושינגטון מכוונתה להעניש את בשאר אל־אסד על הטבח שביצע בעמו. ההסכם הכימי בין אובאמה לאסד תואר כהישג דרמטי והיסטורי, אבל לרבים היה נוח להתעלם מן ההיבטים השליליים שבו: ראשית, הוא העניק חסינות לבשאר אל־אסד מפני כל מהלך בינלאומי או אמריקני נגדו כל עוד יעמוד בהסכם שהושג, ובכך העניק לנשיא הסורי אור ירוק, גם אם עקיף, להמשיך להשתמש בכל סוגי הנשק שברשותו, פרט לנשק הכימי, נגד המורדים בו.

שנית, הוא שלח מסר לעם הסורי כי איש לא יבוא לעזרת המהפכה הסורית, ובכך העניק רוח גבית, גם אם לא בכוונה, לבשאר במאבקו במורדים. ברור, אגב, כי אם ישרוד בשאר את המלחמה בסוריה, אחד הדברים הראשונים שיעשה יהיה לחזור לפיתוחו נשק כימי, ואולי גם גרעיני, כפי שניסה לעשות בעבר.

ההסכם המתגבש עם איראן אינו שונה בהרבה מן ההסכם שהושג בשעתו עם אסד. הוא מעניק למשטר האיראני חסינות מפני תקיפה ומשדר מסר בעייתי לשכנותיה של איראן, וגם לישראל, כי אל להן לסמוך על הקהילה הבינלאומית למול תוקפנות איראנית בעתיד. מעבר לכך, הוא פוטר את איראן מעונש על הפרת הסכמים ומחויבויות בינלאומיות בעבר בעצם הפיתוח והקידום של תוכניתה הגרעינית. מעבר לכל זה, הוא אינו פותר את בעיית הגרעין האיראני מן היסוד, אלא רק דוחה אותה בכמה שנים.