אין ספק כי חנין זועבי מבל"ד, שמפלגות שונות מבקשות לפסול אותה מלהיבחר לכנסת, ראויה לנידוי. היא מרעילת בארות פוליטית. נדחקת למקומות אסורים; מבליטה את נוכחותה בפעילות בלתי חוקית כמו בספינה מרמרה ששייטה לעבר רצועת עזה; ונושאת נאומי שטנה. העוקב אחרי התבטאויותיה בכנסת ומחוצה לה לעולם אינו מוצא קורט של כוונה טובה להרגיע את הרוחות, למצוא מודוס ויוונדי עם הציבור היהודי, לקדם את מעמדו של המגזר הערבי במדינה. היא פירומנית פוליטית.
לא במקרה. היא תלמידתו ויורשתו של עזמי בשארה, שנאשם בריגול נגד ישראל ונמלט מהארץ, ואם ייתפס יישב על ספסל הנאשמים.
בכל זאת, יש לי ספק כבד אם נכון להדיח את זועבי מהכנסת בלי כתב אישום; בלי שנתפסה מעבירה מידע לאויב; בלי שעברה על החוק לבד מהתבטאויותיה. קודם כל, מפני שהרחקתה מן הכנסת תעצים את יוקרתה ותחזק את מי שטוענים כי ישראל היא דמוקרטיה ליהודים בלבד, ויש ברחבי העולם מספיק רעי לב (ותמימים) שיראו בצעד כזה הוכחה לדברי השטנה.
בעבר הרחוק, בשנות כהונתו של דוד בן־גוריון, פנה ראש המוסד איסר הראל אל מנחם בגין לתת יד לפעול נגד עורך "העולם הזה" אורי אבנרי, אשר נחשד בקיום קשרים אסורים ומזיקים עם גורמים ערביים. בן־גוריון הבין כי לצעד כה חריג נחוץ קונצנזוס. הוא רצה בתמיכת ראש האופוזיציה. בגין סירב. הוא השיב להראל שימצא עניין ממשי להאשים את אבנרי, אבל לא ייתן ידו לשום שפיטה על ידי השלטון. מפני שכך - בדיוק כך - יוצאות דיקטטורות לדרכן. זה הצעד הראשון.
הלב של הציבור (ושל בוחרי בגין) הלך שבי אחרי בן־גוריון והראל. התבונה התגלתה במרוצת השנים על צידו של בגין.
איני כותב זאת מפני שזועבי חברת בל"ד. בשעתו התחבטתי והסתייגתי גם מהרחקת מאיר כהנא מהכנסת. הצעדים האלה תמיד נכונים ומוצדקים, אבל לעולם אינם נותרים איים בודדים. אחר כך נמצאים עוד מישהו שראוי להדיחו ומישהי שכדאי לסלקה בלי משפט. ביסודו של דבר, טוב שהאויבים מבית ימצאו את מקומם בבית מאשר יגורשו מרותקים לחצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו