ללא קשר למדיניותה כלפי ישראל, איראן מפתחת לאורך השנים מגה־יכולת (בתחום הגרעין), כדי להסיר מגה־מכשול (ארה"ב) ולהגשים מגה־יעד: שליטה במפרץ הפרסי, בעולם האיסלאמי ועד כמה שאפשר - בעולם.
בדיקה נאותה של 36 שנות משטר האייתולות מלמדת - באופן נחרץ - שאיראן גרעינית תחריף בצורה משמעותית את הסכנה הברורה והמיידית שמהווה כיום איראן קונבנציונלית. הנכונות להקריב 500,000 ילדים על מזבח פינוי מוקשים במלחמת עיראק־איראן (1980-88) הבהירה שאיראן גרעינית ואפוקליפטית אינה ניתנת להכלה, ואיראן סף גרעינית עלולה להביא למלחמת עולם גרעינית.
משטר האייתולות מקדש את עקרונות האיסלאם: שעבוד ה"כופרים" לחוקי השריעה; הג'יהאד הוא חובת המוסלמי; זכות האיסלאם על האדמה היא אלוהית (וואקף); דאר אל־איסלאם ("בית המאמינים") יביס את דאר אל־חרב ("בית המלחמה" נגד ה"כופרים"; ( כפל־לשון והונאה ("תָקייה") נועדו להגן על "המאמינים" מ"הכופרים". נשיא איראן, רוחאני, הצטיין ב"תקייה" כאשר הוביל את המשא ומתן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית. ב־2002 הודיע שאיראן אינה מעוניינת ביכולת כימית, ביולוגית או גרעינית.
השאיפות של איראן גלויות. מדי שנה מציינת איראן, ב־4 לנובמבר, את "יום המוות לאמריקה"; היא תומכת בטרור איסלאמי בינלאומי ואנטי־אמריקני; מובילה טרור וחתרנות בעיראק, אפגניסטן, מדינות המפרץ הפרו־אמריקניות וירדן; חודרת לתימן המהווה מקפצה להפיכה בסעודיה ועומאן ולהשתלטות על מיצרי הורמוז ובאב אל־מנדב הקריטיים לכלכלת העולם; שולטת בחלק גדול של עיראק ותומכת באסד ובחיזבאללה; מפתחת עם צפון קוריאה טילים בין־יבשתיים; ומעמיקה שיתוף פעולה עם משטרים רדיקליים באמריקה הלטינית.
מאז מונה רוחאני לנשיא זינק מספר ההוצאות להורג באיראן: 721 ב־2014 לעומת 665 ב־2013 ו־522 ב־2012, זאת נוסף על רמיסת חופש הדת, התקשורת, הדיבור וההתארגנות.
למרות עובדות אלו - המלמדות שקיום הסכמים מחד ומשטר האייתולות מאידך הם דבר והיפוכו - רואה הנשיא האמריקני אובאמה באייתולות שותף אפשרי להסכם היכול למנוע (או חלילה לעודד) מלחמת עולם גרעינית. כמיהה מופגנת של אובאמה להסכם עם טהרן במקום לכפות עליה הסכם, נחישותו לוותר על האופציה המרתיעה של פעולה חד־צדדית אמריקנית ולהתמיד באופציה המרגיעה (את טהרן) הרב־לאומית, מחזקת את האייתולות. היא עלולה להקריב את היעד של מניעת איראן גרעינית על מזבח השגת הסכם דיפלומטי, קטלני.
האופציה הדיפלומטית מתאימה למו"מ עם משטר פורע חוק הזונח אלימות, אך מו"מ עם משטר המחריף אלימות מחייב הדגשת האופציה הצבאית. ב־1988 הסכים חומייני להפסקת אש עם עיראק בעקבות החרפת המעורבות הצבאית האמריקנית. ב־2003 פירק קדאפי את תשתיות הגרעין, ואיראן השהתה את פעילותה הגרעינית, נוכח חיסול משטר סדאם חוסיין על ידי ארה"ב. אבל הורדת הפרופיל הצבאי האמריקני עודדה את איראן להגביר את חתירתה לגרעין ולהתמיד בטרור.
האם אובאמה ילמד מהעבר ויימנע משגיאות קריטיות או שמא יחזור עליהן? האם משטר האייתולות ניתן לשינוי מדיניות, או מחייב שינוי משטר?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו