בטרם נדמו צופרי האמבולנסים בת"א, גמרו בחמאס את ההלל על מסע הדקירות שערך פלשתיני תושב טול כרם, וה"מוג'אהד" הגיבור נורה ונתפס. מנהיגי חמאס, שאך אתמול הלינו על הפגיעה באזרחי עזה בצוק איתן, לאחר שחסו בם כמגן אנושי, התגאו ב"מבצע הגבורה" של שוחט האזרחים הפלשתיני.
לאחר שבעבר ניסו לטעון כי אינם פוגעים אלא במטרות צבאיות, הציגו בכירי חמאס, סאמי אבו זוהרי, מוסא אבו מרזוק ואחמד בחר, סגן יו"ר הפרלמנט הפלשתיני, לצד אישי חמאס אחרים, את שחיטת היהודים בכל פלשתין הכבושה כ"התנגדות לגיטימית" על פי הדין הבינלאומי וכתגובה הטבעית (והדתית - ראו אמנת החמאס) להגנה על העם הפלשתיני, לנוכח הפשעים המבוצעים כנגדו. בקיצור, דאעש כבר כאן.
פרשני חמאס טענו כי פיגוע הגבורה "בעומק" הישראלי הוא מכה מורלית המרסקת את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, שעליה שוקד נתניהו, מכיוון שהיא בוצעה בלב ת"א. אז מכה אולי לא, מסר לבחירות דווקא כן.
הקו המקשר בין דוברי חמאס, שותפיה של הרש"פ ב"ממשלת ההסכמה הלאומית", היה כי יש להפסיק את המו"מ שמקיימת הרשות עם ישראל. זהו בזבוז זמן ומתן הזדמנות לישראל לייהד את ירושלים, להשלים את גדר ההפרדה ולהרחיב את ההתנחלויות, טענו. הדוברים למיניהם תקפו את הסכמי הרשות עם ישראל ודחו את מאמצי הנורמליזציה והתיאום הביטחוני עימה.
גם ארגון ועדות ההתנגדות הפלשתינית הצדיק את הפיגוע כתגובה טבעית לפשעי "הכיבוש" נגד העם הפלשתיני, אדמתו והמקומות הקדושים לו. דובריו קישרו את הפיגוע עם הריגתם של שני האזרחים "הפלשתינים" ברהט ש"בנגב הכבוש והזועם" וקראו להמשך "פעולות הג'יהאד בעומק הכיבוש של 48' עד להשבת כל הזכויות".
ברשות הפלשתינית השתיקה רועמת. הרואים את חצי הכוס המלאה מצביעים על שתיקת ההנהגה בסיפוק. הם אינם מסיתים אלא אנשי שלום, ו"יש עם מי לדבר". האמת היא שבכירי הרשות עוסקים דרך קבע בהסתה לפיגועים בתהליך מתמשך של גלוריפיקציה של המפגעים ו"השאהידים" ש"נפלו" בפעולות סכינאות, דריסה או רצח אזרחים יהודים.
כמו חמאס, המקדש בשם חללי האיסלאם את רוצחי ההווה, מאדירים בכירי אש"ף את רוצחיהם שחוסלו בידי ישראל כ"שאהידים" ומקנים לפגיעתם באזרחים לגיטימיות ציבורית ומשפטית כאקט מתבקש נגד הכיבוש. מדובר בהנצחת הרוצחים כמודל חיקוי להמונים. הם עושים זאת בנאומי האדרה נלהבים במועדי אזכור ובטקסים לזכר הרוצחים. בכירי הרש"פ עוסקים בתקשורת, במערכת החינוך ובמסגדים באינדוקטרינציה לרצח - אופס, ל"התנגדות", מילה מכובסת לטרור נגד אזרחים. כך קם אדם בבוקר ומחליט לטבוח באנשי "שארלי הבדו", למשל...
הנהגת הרשות הפלשתינית, שיש הרואים בה שותפה לשלום, אינה בונה תודעת שלום עם ישראל בקרב ההמונים, ההפך. הם בונים מוטיבציית המונים לרצח ו"שהאדה" ומגבים זאת במערכת תגמול כספית משומנת היטב למשפחות ה"שאהידים" על חשבון המדינות התורמות. מרבית הציבור הישראלי אינו מודע לכך כי לא כל עיתון מפרסם זאת, שהרי "אסור לתת לעובדות להרוג את הסיפור". בינתיים, "חומת ההפרדה והאפרטהייד הגזענית" מפרידה, ולו חלקית, בין רוצחי "ההתנגדות" לקורבנותיהם האזרחיים - "הכיבוש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו