השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת "תולדות". במרכז הסיפור תולדות משפחת יצחק ורבקה. אחרי תקופה ארוכה של עקרות זוכים ההורים המאושרים להיפקד, ורבקה נכנסת להריון. היא חשה מצוקה גדולה ברחמה ומנסה להבין את פשרה. היא הולכת לדרוש את האלוקים, וכך היא מתבשרת על לידתם הצפויה של תאומים, יעקב ועשו. כבר עם הינתן הבשורה המשמחת היא גם שומעת את המילים "ולאום מלאום יאמץ", היינו בין שני האחים הללו יתקיים מאבק.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ואכן, כמו שקורה במשפחות הכי טובות, התאומים לא ממש מסתדרים. המתיחות ביניהם מתפתחת וגואה לאורך כל הפרשה עד שהיא מתפוצצת. זה התחיל כבר ברחם האם, כאשר עשו יצא ראשון. אבל יעקב לא ויתר בקלות וידו אחזה בעקב אחיו בניסיון לעכבו.
הילדים גדלים ויצחק אוהב את עשו, בעוד האמא רבקה מעדיפה את יעקב. מאוחר יותר יעקב קונה את בכורתו של עשו תמורת נזיד עדשים כאשר עשו חוזר עייף ורעב מהציד בשדה - עיסקה לא ממש הוגנת, תוך ניצול מצוקתו של עשו לכאורה.
שיאו של הקרע ביניהם נוצר כאשר רבקה מגלה את כוונת יצחק להעניק את הברכה המיוחלת לעשו. היא מתעשתת ומגלה זאת ליעקב. על פי ציוויה, הוא לובש בגדים שעירים כדי להידמות לעשו. יעקב מנצל את הזמן שבו אחיו יצא לשדה לצוד ואת היות אביו עיוור ונכנס פנימה כדי לקבל את הברכות. עשו השב מן הציד ומגלה את המתרחש, כועס וזועק על העוול שנעשה לו ומאיים להרוג את יעקב כשיוכל. בצר לו נאלץ יעקב לברוח מהבית עד שחמת אחיו תשכך.
בחינת הפרשה מגלה הבדל תהומי בין סיפורי אברהם לאלו של יעקב. רק בשבת שעברה קראנו כיצד מנהל אברהם מו"מ הגון וישר עם עפרון לרכוש נחלת קבר לרעייתו. הוא מתפלל על אנשי סדום ולוחם להצלת אחיינו לוט. לעומתו, יעקב פועל באופן שונה לחלוטין; דומה שהוא עושה כל מאמץ כדי להשתלט על מקומו.
תורתנו אינה עוסקת במציאות אוטופית ומאתגרת אותנו בצורך להתעמת עם מצבים קשים ומורכבים. קל לתבוע הגינות ומוסריות מאלו הבאים איתך במגע תמורת תשלום - גם אם מופקע - נוסח אברהם. ייתכן שמודל ההתנהגות של אברהם הוא הראוי לאימוץ, אולם יש פעמים והדרישה היא הפוכה. עם נבר תתבר ועם עקש תתעקש - לא תמיד אתה מעניק ליריב את כל מבוקשו ולפעמים צריך לדעת להשתמש בתרגילים שונים כדי להשיג את מבוקשך.
גם דרכו של יעקב היא דרך בעולמה של ההיסטוריה היהודית - לא רק זו של אברהם. אולם יש לכך תנאי אחד: גם אם צריך לעשות משהו שאינו אידיאלי, אין לעשות זאת מתוך שמחה לאיד. והנה הפסוק מתאר כיצד עשו מגיע מן השדה ומגלה כי הברכה המיועדת לו נגנבה. חכמינו אומרים על כך במדרש, "צעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, והיכן נפרע לו? בשושן הבירה שנאמר ויזעק זעקה גדולה ומרה". חכמינו לא עשו הנחות ליעקב על המחיר ששילם העם על מעשהו של יעקב.
מאות רבות בשנים אחר כך מתרחש אירוע על סף שואה בשושן הבירה. המן מבקש להשמיד את העם היהודי, ובתגובה מרדכי זועק זעקה גדולה. חכמינו קושרים בין צעקתו של עשו לגזירה שנפלה על ישראל.
יעקב ואברהם מסמלים שני כיווני פעולה. אברהם הוא איש האמונה הגדול הפונה לכל העולם כולו, לא בכדי מכנה המסורת את צורת פעילותו כדומה להר הפתוח לכל, הוא היודע להכיל את כל הסובבים אותו אבל דווקא ממנו נשאר רק אחד, הלוא הוא יצחק.
ישמעאל נאלץ לנטוש את הבית, וכך גם אחיו הצעירים בני הפילגשים שנולדו לעת זקנתו של אברהם. ייוולדו לו בהמשך הדרך 12 ילדים ואף אחד לא ייפלט החוצה. יעקב בונה בית, לא הר. אמת היא שכאשר עסוקים בבניין בית יש צורך לדעת איך מתנהלים מול אלו המבקשים לפגוע בבית או ביושביו. יעקב נמצא שם בכל כוחו כדי להגן על קיומו של בית אחד כללי למשפחה כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו