בתפקיד הראשי - אנחל די מריה

1 היו הרבה עלילות משנה במשחק אתמול בין צ'לסי לארסנל בגשר סטמפורד. 

פברגאס נגד ארסנל במשחק בליגה האנגלית, שני הפליימקרים (פברגאס ואוזיל) ששיחקו תקופה ארוכה אצל המנג'ר היריב, עימות פיזי בין מנג'ר ארסנל ארסן ונגר למנג'ר צ'לסי ז'וזה מוריניו על הקווים וגם פציעה של טיבו קורטואה, שוער צ'לסי, וחזרתו של פטר צ'ך הנשכח לשער הכחולים. 

אבל היתה גם עלילה ראשית. ארסנל תירגמה 53 אחוזי החזקה בכדור לעשרה ניסיונות הבקעה, אבל אף אחד מהם לא היה למסגרת. אז אפילו הכושר הנפלא של שני שחקני הרכש הספרדים, פברגאס כבר עם שבעה בישולים ודיאגו קוסטה עם תשעה שערים - הוא לא הסיפור העיקרי. 

צ'לסי בורחת לליגה עם הגנה קרוב למושלמת. 

שימו לב לנתון הבא: ארסנל לא נלכדה אפילו פעם אחת בנבדל כי צ'לסי לא מאמינה בגימיקים, אלא בשמירה פיזית. קו הנבדל הגבוה של ארסנל תפס שלוש פעמים את צ'לסי בנבדל - אבל כשאתה חי על נבדל, כדור עומק של פברגאס לקוסטה יכול לחסל אותך. 

ארסנל תחוש מן הסתם מקופחת מהחלטות השיפוט הגבוליות נגדה. קאהיל מצ'לסי היה יכול בהחלט להיות מורחק באירוע שהצית את עימות המנג'רים, ופברגאס בלם ביד כדור מעבר לשער. אבל לטעמי התחושה לבסוף היתה כזו: ארסנל באה כדי להוכיח שהיא יכולה להתמודד פיזית עם צ'לסי, שמורגלת למשחק כזה, ושמרה על קור רוח, ובשורה התחתונה ארסנל היתה פחות מרוכזת. 

2 בשלב מסוים במחצית הראשונה של ניצחונה של מנצ'סטר יונייטד על אברטון הראתה רשת סקיי שלאנחל די מריה היו 29 נגיעות בכדור. הן כללו שתי בעיטות מסוכנות, בישול מצב לרדאמל פלקאו בהורדת כדור מהאוויר בעקב ושער. כלומר פעם בכל שש או שבע נגיעות בכדור הארגנטינאי יוצר סכנת הבקעה אמיתית. 

מבחינה זו, רק אלמנט אחד חסר במשחקו של די מריה. כמעט בכל משחק שבו השתתף בשנים האחרונות, שיחק לצידם של כריסטיאנו רונאלדו או לאו מסי. הוא צריך להתרגל שהבימה והתפקיד הראשי הם שלו. 

דווקא המשחק הבינלאומי הידידותי שבו שחט את גרמניה, היה חשוב לשינוי המנטלי אצלו. היעדרו של וויין רוני אתמול סייע לו במקצת, ואולי החשוב ביותר - הוא בישל שער ניצחון לפלקאו בנקודה שבה יונייטד נראתה שוב חסרת ביטחון. 

ועדיין, שלושה שבועות לפני צ'לסי, יונייטד עדיין במצב שבו רק תצוגה הרואית של שוערה דויד דה חאה מנעה אובדן נקודות ביתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו