מאז שנת 2006 אנו חיים עם שלוחה של איראן חמש דקות מאשקלון. זו מציאות בלתי נסבלת ואסור היה לנו להשלים איתה מלכתחילה. לצערי, במבחן התוצאה עופרת יצוקה ועמוד ענן לא השיגו את יעדם - שקט מוחלט בדרום.
לא טפטוף של רקטות, לא ירי "רק" לעבר עוטף עזה, לא שיגור מפעם לפעם לעבר שדרות. שקט מוחלט.
לא אשיא עצות לראש הממשלה ולשר הביטחון, המנהלים כיום ביד רמה את מבצע צוק איתן. אני בטוח שהם יודעים טוב יותר מאיתנו מה נדרש לעשות ומה המחיר של פעולה כזאת, אבל שום מדינה בעולם לא היתה מסכימה לחיות תחת ירי טילים בלתי פוסק לעבר אוכלוסייה אזרחית שלה. אנחנו יודעים שצה"ל מסוגל לעשות את העבודה בעזה, החיילים נחושים להשיג הכרעה נגד טרור המרצחים, ואנחנו מוכנים לתת לכוחות הביטחון את כל הגיבוי הנדרש כדי לפעול.
יש באשקלון קונצנזוס מוחלט בכל הנוגע למה שהיינו רוצים שיושג בעקבות המבצע הזה בעזה - שימוטטו את שלטון חמאס אחת ולתמיד, יכו בראשי ההנהגה שלהם, ינקו את הרצועה ממאגרי הטילים ויגרמו להם להבין שאין ולא תהיה בישראל השלמה עם מציאות שבה יורים טילים על אזרחים ויוצאים מזה בחיים.
בין הפוגה של מבצע אחד לאחר לא ישבו בעזה לנסח הסכמי שלום עם ישראל. הם חופרים עוד מנהרות טרור, מבריחים עוד אמצעי לחימה מתקדמים, מקבלים סיוע בהיקפים עצומים מאיראן, וכך אנו מגיעים למציאות שבה בסבב העימות הראשון הם הגיעו לאשדוד, בשני לבאר שבע ולירושלים ועכשיו כבר הגיעו לתל אביב וצפונה.
עד לפני 2006 תושבי הצפון חיו במציאות גרועה מזו שבה אנו חיים, כשקטיושות נופלות להם בחצרות הבתים, בלי כיפת ברזל ולעיתים ללא התרעה. מלחמת לבנון השנייה שינתה את כללי המשחק שם. נכון, שילמנו מחיר כבד בלחימה שם, אבל ההישגים של המלחמה הזו היו עצומים. נסראללה מתחפר כמעט שמונה שנים מתחת לאדמה ולא מעז להוציא את הראש משם, וזה מה שצריך לעשות גם בעזה. להכות בהם עד שיתחננו לכניעה ללא תנאים.
בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכל תושבי אשקלון על האיפוק שהם מגלים, על הסבלנות ועל האזרחות למופת. יחד נעבור את זה בשלום.
הכותב הוא ראש עיריית אשקלון
