פיגוע הירי בבריסל שבו נהרגו ארבעה אנשים - שניים מהם בני זוג מישראל - הוא תזכורת כואבת למה שמונח כעת על כף המאזניים מבחינת ישראל והיהודים בעולם. האנטישמיות, אשר מעולם כמובן לא יצאה מהאופנה באירופה, הגיעה לשיאים חדשים במדינות רבות ומדורבנת בחלקה גם על ידי מאמציהן הבלתי נלאים של קבוצות איסלאמיות. בשנים האחרונות חלה עלייה במעשי ונדליזם נגד בתי כנסת ובתי קברות יהודיים, וכך גם בתקיפות יהודים.
חרם על ישראל בקרב מדינות ואנשים פרטיים כאחד הפך לאופנתי. בתיאוריה, החרמות הללו נובעים ממה שנתפס כהתעמרות של ישראל בפלשתינים. עם זאת, אם נבחן את המצב לעומק, לעיתים קרובות נוכל לראות שמדובר באנשים ובמדינות המטילים ספק בעצם זכותה של ישראל להתקיים. זהו מצב אבסורדי. שום מדינה אחרת בעולם אינה מתמודדת עם מתקפה כזו של התנגדות על בסיס יומי; אנשים פרטיים, וכך גם מנהיגים בינלאומיים, מערערים על זכותה הבסיסית של ישראל ללאומיות ומשלהבים את האוכלוסייה שלהם לכדי שנאה מתפרצת בכך שהם דורשים למחוק את ישראל מן המפה.
מה שיש לנו כאן זו מדינה - הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון - אשר עצם קיומה הוא נס של התמדה ושל כושר המצאה אנושיים, ואילו אנשים ברחבי העולם מייחלים למותה ומריעים כאשר היא סופגת אבידות, כפי שקרה בבריסל. בתוך כך, לכמה מאותם מתנגדיה של ישראל אין שום בעיה עם מדינות דוגמת איראן, סודאן, לוב וצפון קוריאה, אשר הרקורד שלהן בהפרת זכויות אדם, ואפילו רצח חד וחלק של אזרחיהן, הם חלק מעובדות החיים היומיומיות.
היתה תקופה בחיי כסורי־אמריקני, כמי שגדל בסביבה משפחתית שהיתה אנטי־ישראלית בצורה מוחלטת, שבה האמנתי שאדם יכול להתנגד לישראל בלי להיות אנטישמי. זה היה חלק מהשקרים שבהם האכילו אותי. ומה עשתה ישראל כדי להיות "ראויה" לשנאה הזאת? אותו הדבר עצמו שבו אשם העם היהודי ברחבי העולם - שרדה נגד כל הסיכויים. עד עצם היום הזה היהודים הם עדיין העם הנתון בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר, ממש כפי שהיו במשך אלפי שנים.
אבל הם מעולם לא הובסו בעבר, וגם לא יובסו בעתיד. מדוע? משום שבעומק פנימה, הרוח היהודית היא ניצוץ החיים היצירתי המאיר את העולם כולו. איזה עוד עם תרם יותר לאמונה, למדע, לאמנות, לפילוסופיה, לטכנולוגיה ולרווחה הכללית של העולם כולו? אין שום מנהיג איראני, שום ארגון, שום טרוריסט של אש"ף שעוטה על גופו חומרי נפץ, שיכולים להרוג את הרוח הזאת, העשויה ללא חת. זה חלק ממה שהופך את האנטישמים למטורפים כל כך: חלק מהם יודעים את זה - שהם יכולים להרוג יהודים, אבל הם לא יכולים להרוג את הרוח היהודית.
ואחרי כל מה שנעשה להם במהלך הדורות, היהודים עדיין רוצים בשלום. אחד המיתוסים הגדולים ביותר של העידן המודרני הוא התפיסה של ישראל כמחרחרת מלחמה, שהישראלים מחפשים כל תירוץ אפשרי לצאת למלחמה מול שכנותיהן. שטויות. מדינה בגודל של ניו ג׳רזי, שאוכלוסייתה מונה רק כמה מיליוני אנשים, רוצה באופן כלשהו לכבוש את המזרח התיכון כולו? לא, ישראלים רוצים שלום יותר מאשר כל אומה אחרת באזור, אבל הם פשוט לא מוכנים שהמחיר שיהיה עליהם לשלם תמורתו הוא להיות מגורשים לים. הם רוצים שלום אמת, המבוסס על דו־קיום, לא על ויתור על המדינה שלהם בתשלומים, חתיכה קטנה אחת בכל פעם.
הבה נזכור תמיד שהטבח ההמוני והמתוכנן באופן שיטתי של עם שלם התחיל לפני פחות מ־100 שנה בניפוץ זגוגיות. בעוד קבוצות איסלאמיות וגופים פוליטיים אחרים בעלי סדר יום אנטישמי צוברים כוח - ישראל והעם היהודי ברחבי העולם זקוקים לתמיכה ולהגנה שלנו, היום יותר מתמיד.
הכותב הוא פרשן בנושאי המזרח התיכון הפועל בארה״ב