אתמול בערב התחיל רחש גדול בין אוהדי הפועל ת"א. היו כאלה ששמחו מסיום דרכו של רן בן שמעון והתעלמו ממחליפו, היו כאלה שהעלו תמונות ארכיון לא נעימות של המנג'ר האדום החדש ועידכנו את רשימת הכתובות בווייז למגרשי הליגה הלאומית - ואפילו אחת שהתלוננה שהמינוי "הרס לה את יום ההולדת".
אז מזל טוב אייל ברקוביץ' וברוך הבא לקלחת האדומה של ת"א. האוהדים יכולים לרטון ולהגיב בטוקבקים עוקצניים, אבל את האהבה העיוורת תקבל ברגע שתשים צעיף אדום. כאלה אנחנו אוהדי הפועל, האוהדים בעלי הזיכרון הקצר בתבל.
מי בכלל זוכר עכשיו שחייבים לשחקנים משכורות? שלא יודעים אם ואיך הקבוצה תפתח את העונה הבאה? האם שוב בונים על כסף מאירופה, ולא, המועדון ילך לפירוק? הרי את שכטר מכרנו ודמארי לא יהיה בקבוצה - אז על אילו נכסים הפועל בונה במקרה של התרסקות כלכלית? על האיש והמגל מסמל המועדון?
התקופה הקשה שעוברת על המועדון תימשך כל עוד הצד הצהוב של העיר ממשיך לחגוג - ובמקביל אצל האדומים חוסר האונים מנצח על "שדרת ההנהלה". מינויו של ברקוביץ' מסתמן כרגע כספין נחמד, בייחוד בשל העובדה שלאף אחד אין מושג מי יהיו ה־11 שיעמדו על המגרש בעוד פחות מחודשיים במשחק הראשון של הליגה האירופית.
אין ספק, בתקציב של 30 מיליון שקלים שיעמוד לרשותו יצטרך "הקוסם" לשלוף שפן כזה או אחר מהכובע. השאלה היא אם חיים רמון שיישב בשורה הראשונה עם כל אוחזי המניות ומשחררי הספינים בהנהלה יידעו גם לתת את השקט, לשלם משכורות בזמן ולהפסיק לאיים בשליחת הקבוצה לפירוק לפני משחקים קריטיים.
בין שברקו יצליח ובין שייכשל, האחריות היא קודם כל על ההנהלה, שבינתיים לא מוכיחה שהיא מתפקדת בצורה טובה. אולי המינוי הזה יצליח להכניס שם קצת סדר, אבל אם ההפסדים יתחילו להצטבר - גם הודיני הגדול לא יוכל להושיע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו