אבו מאזן הוא שהישעה את השיחות | ישראל היום

אבו מאזן הוא שהישעה את השיחות

העיוות המכביד שאליו נקלעה המערכת המדינית והפוליטית בא אמש לביטוי בהיר בראיון שהעניקה ציפי לבני לחדשות ערוץ 2. מנחת השידור יונית לוי לחצה ולא הרפתה כראוי, אבל עם סתירה פנימית בתוכן שאלתה. הואיל ולבני הבטיחה לכהן רק בממשלה שתנהל משא ומתן עם הפלשתינים, וזה הושעה עתה על ידי ישראל, מה היא עדיין עושה במסדרונות השלטון? עד מתי?

סימן שאלה חזק, אבל לא נכון. הרי לפי תפיסה זו, לבני חייבת לנטוש את הממשלה גם בהיותה משוכנעת כי אבו מאזן מחבל בשלום, ולא בנימין נתניהו. זה העיוות. על פי היגיון זה, בסופו של יום סיעת התנועה חייבת להסכים לכל גחמה של הרשות הפלשתינית כדי להצדיק את השתתפותה בקואליציה.

ברור כי לבני הבטיחה לבוחריה לפרוש מהממשלה במצב שבו היא סבורה כי יש חבל להתדיינות עם רמאללה, ואילו הרוב בממשלתה מונע ממנה לעשות בו שימוש. אך מה כאשר אבו מאזן הסרבן? אין זו סיבה להעניש את ישראל בערעור היציבות השלטונית.

ראוי לשים לב כי 48 שעות לפני שאבו מאזן הלך לקנוסה־עזה, הוא קיבל מישראל הצעה חדשנית גם על דעת גורמי הביטחון. הוא אפילו לא השיב ללבני והתייחס להצעה. מפני שאבו מאזן נותר אבו מאזן.

הוא לעולם אינו פורש בשיח קולני ובהנפת ידיים ובטריקות דלת תוך כדי התנהלות המשא ומתן. תמיד מתרחשת פרישתו בצומת הסמוך ביותר לשלב קבלת ההחלטות. עוד אפיון: גם תמיד הוא פורש כאשר על השולחן מונחת הצעה ישראלית, שאינה לעיסה של רעיונות חדשים אלא רעננים.

הוא שיכנע את יאסר ערפאת להימלט מאהוד ברק כאשר הישראלי הציע לדון בחלוקת השלטון בירושלים; וברח לרמאללה כאשר אהוד אולמרט הוסיף נדבך של ויתורים (ראו המוסף השבועי); ועכשיו - ברגע שבו ישראל סחטה מעצמה עוד גמישות. זה האיש. נתניהו ולבני קורבנות הסיבוב השלישי שלו.

לפיכך הקבינט קיבל אתמול החלטה נכונה להעניש את הרשות הפלשתינית, אם כי הניסוח לא היה במיטבו. לא נכון לשחק לידי אבו מאזן ולהודיע כי ישראל השעתה את השיחות. צריך לומר בשיקוף של המציאות כי בלכתו לעזה הישעה מנהיג אש"ף את השיחות, והצעדים שנוקטת ישראל הם רק תגובה ותגמול על מעשהו הגובל בהפרת אמונים מדינית.

עדיין לא מאוחר לעצור את התהליכים הרעים שפוקדים את ההנהגה הפלשתינית. היא אינה אחראית בלעדית למשבר, גם לישראל יש חלק. אבל אבו מאזן וקבוצתו נושאים באחריות העיקרית, המרכזית, הבולטת. שוב עלול האזור לגלוש לשפיכות דמים ממושכת, וכשהכל יתעייפו מן הלוויות יגיעו לנקודה שבה מצוי המצב המדיני כיום - לצורך בחידוש השיחות. רק האמריקנים יכולים לחסוך את הדם ואת הזמן.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר