אין עשן בלי אש?

כמה נערות מבאר שבע החליטו למכור כליה כדי לממן ניתוח להגדלת חזה ולעיבוי השפתיים בעזרת בוטוקס. הניתוח להוצאת הכליה היה אמור להתקיים בטורקיה (עוד צעד שמלמד על התחממות היחסים עם מולדתו של ארדואן). המשטרה עצרה שניים מהמתווכים.

בעניין זה עולות כמה שאלות:

1. האם לא דחוף הרבה יותר לעצור את המחנכים של הנערות הללו?

2. האם החוק מאפשר להוציא את הנערות הללו מחזקת הוריהן?

3. האם הכליות שלהן היו מבוקשות כי התברר שהן אינן יודעות מה זה מוסר כליות?

4. האם אפשר לקזז את התשלום למנתחים בטורקיה מהפיצוי להרוגי המרמרה?

5. אם נשארות שאריות מהסיליקון שמוכנס לחזה, האם ניתן להשתמש בהן למילוי אקדח סיליקון לאיטום סדקים בקירות, כדי למנוע התקררות בחורף שתלווה בדלקת ריאות שעלולה לגרום נפיחות בחזה ולהפוך את הניתוח למיותר?

6. אם מחיר ניתוח השתלת החזה יעלה, האם בנוסף לכליה, יוכלו הנערות הללו גם למכור את המוח שלהן (כחדש! לא נעשה בו שימוש!)?

מהו טרור?

לפני פחות משבוע הוצת בית כנסת ברמלה. זו הפעם השלישית שאותו בית כנסת מוצת. בשנתיים האחרונות מוצת בית כנסת בערים המעורבות בממוצע פעם בחודש וחצי. כיוון שלא מדובר בגרפיטי "תג מחיר" ובמסגד - זה לא נחשב לטרור. כי האמת שבניגוד למה שקרה באום אל־פאחם, שם פגעו במסגד והמונים יצאו להפגין, שריפת בתי כנסת היא עניין שלא מטריד אף אחד אצלנו.

שלשום נעצרו שתי ילדות שרשמו בחול ובחלוקי חצץ בבית קברות מוסלמי בירושלים את המילים "תג מחיר". רשויות החוק אצלנו החליטו שמדובר בטרור. באותה עת נרגמו ישראלים באבנים כאשר עלו לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. באחד המקרים השבוע נזקקה אישה לאשפוז. אנחנו לא מתרגשים. לפצוע יהודים, לחלל בית קברות יהודי ולשרוף בית כנסת - זה לא טרור.

להבדיל מניסיון ההצתה באום אל־פאחם, את ההצתה של בית הכנסת ברמלה לא היה אף פוליטיקאי שגינה. כי האמת היא שלאף אחד לא אכפת.

לחובבי בשר

איך שני ערבים עושים סולחה? שוחטים כבש.

עכשיו נשאר לגרד את הראש ולחשוב מי יהיה הכבש בסולחה שבין אבו מאזן לחמאס.

כולם אומרים

בערב פסח התפרסם בעיתון אוקראיני מאמר שקרא להורים לשמור היטב על ילדיהם כיוון שהיהודים נוהגים לשחוט ילדים גויים לפני החג כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות. בעיתון פורטו כמה מקרים, מפרשת בייליס ב־1913 ועד רצח של שתי ילדות לפני כשלוש שנים. בכל המקרים, הדגיש העיתון, נחשדו יהודים בביצוע הרצח, במטרה להשתמש בדם הילדים לאפיית מצות.

שלושה ימים מאוחר יותר התפרסמה רשימה דומה בעיתון מצרי. הכותבת, עיתונאית ששמה פראנס חאפזי, עשתה עבודה יותר יסודית (על המאמר ניתן לקרוא באתר ממר"י). היא מציינת עשרות מקורות למנהג היהודי: פסוקים מהתנ"ך, אזכורים מהתלמוד, ומקרים רבים שתועדו לאורך ההיסטוריה מכל העולם. הכל עם ציון מקורות.

בין שני המאמרים, פירסם אתר מצרי נוסף כתבה על המנהג היהודי לרצוח ילדים שאינם יהודים כדי להשתמש בדמם. הפעם נוסף מידע על השימוש שנוהגים רבנים לעשות בדם גם לכישוף.

עכשיו ראוי לעצור ולשאול את עצמנו את השאלה הלא נעימה: מדובר באלפי טענות ועדויות של אנשים שחלקם מלומדים רציניים. אלפי עדויות לאורך כאלף שנה. הרי לא ייתכן שאין עשן בלי אש.

כנראה שאנחנו בכל זאת רוצחים ילדים ומשתמשים בדמם לאפיית המצות.

ועם זאת, כאשר כולם אומרים משהו, ראוי לזכור את אותם ארבעה קתולים שישבו בפאב וכל אחד מהם ניסה להרשים את השאר.

אמר הראשון: "הבן שלי כומר וכולם קוראים לו אבי".

אמר השני: "הבן שלי בישופ וכולם קוראים לו הוד מעלתו".

אמר השלישי: "הבן שלי קרדינל וכולם קוראים לו כבוד קדושתו".

סיים הרביעי בחיוך מנצחים: "הבת שלי בלונדה מהממת וכל מי שרואה אותה אומר או־מיי־גוד".

*   *   *

אנחנו קוראים כל כך הרבה טענות על יהודים שרוצחים פלשתינים, ולמרות שאנו יודעים שזהו שקר, אנחנו מסכמים שאין עשן בלי אש וכנראה שאנחנו רוצחים. האם ייתכן שיש מי שמפיץ בדיה אחרי בדיה בהנחה שזה מה שנגיד?

פעם אחר פעם מספרים לנו ש"הארץ" הוא עיתון לאנשים חושבים, אז למרות שאין יום שבו לא מוצאים שם לפחות אווילות אחת חדשה, הרי אין עשן בלי אש. אז כנראה שהוא בכל זאת לאנשים חושבים. ונכון שבכל פעם שהעניינים הגיעו לבית המשפט הוכח שהסיפורים על שרה נתניהו היו בלוף, אבל הרי אין עשן בלי אש. ואם פעם אחר פעם מפרסמים שרופאים ישראלים קוצרים איברים של פלשתינים כדי להשתילם ביהודים - כנראה שזה נכון. הרי אין עשן בלי אש. בדיוק כמו הדם של הילדים במצות.

*   *   *

במאמר של העיתונאית המצרייה חאפזי על הדם והמצות, מופיעה הטענה כי כדי להסתיר את מעלליהם היהודים הם שהמציאו את מיתוס הערפדים. בניגוד לטענות על הדם והמצות, לטענה הזו אין מקורות היסטוריים. ברור גם שמולדתם של הערפדים היא ממלכת טרנסילבניה, כיום ברומניה. כדי להוכיח זאת די לעלעל בכרכים של תולדות ממלכת רומניה, שם מופיע הדיווח ההיסטורי הבא: "יום אחד כינס דרקולה, שליט טרנסילבניה, את כל הערפדים והודיע על תחרות: 'על כל הערפדים לשוטט בממלכה ולהתייצב אחרי 5 שעות. מי שיביא עימו הכי הרבה דם - יזכה לשתות את דמה של הנערה הכי יפה בממלכה'.

בשעה שנקבעה חזרו הערפדים עם הדם והתייצבו לבדיקת רופא הארמון, דוקטור לסת. לגמר עלו שלושה ערפדים.

שאל דרקולה את הראשון: 'מאיפה הדם'?

ענה הערפד: 'משפן שראיתי בדרך'.

פנה דרקולה אל הערפד השני: 'מאיפה הדם'?

ענה הערפד: 'מאדם שפגשתי בדרך'.

שאל דרקולה את השלישי: 'מאיפה הדם'?

אמר הערפד: 'האם אתה רואה את עמוד התלייה שבחצר הארמון'?

ענה דרקולה: 'ודאי. מדוע אתה שואל'?

אמר הערפד: 'כי אני לא ראיתי אותו'".

לא היתה זו הרוח, ילדתי

המחיר של היעדר הסכם קשה מנשוא: החל צונאמי של פרשנים שמאיימים בצונאמי מדיני. 

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו