1 לעתים הרואיקה נכתבת בצעדים קטנים של מסע ארוך, כמו תחילת עונה אל הלא נודע, עם המפקפקים העומדים בצידי הדרך, צועקים אי אפשר ולא יכול להיות. אבל כשחבורה של אנשים מחליטה להתעלות מעל הפסימיות המקומית ומתמקדת בצעד הבא, זה מביא אותה למקומות שבהם החלומות נוצרים. כדורסל לא בונה אופי, הוא חושף אותו. ומכבי ת"א מודל 2014 של דיוויד בלאט נחשפה אתמול במלוא הדרה ורחוקה שני משחקים מתואר אירופי. נשמע מופרך? תזכרו איך נשמע פיינל פור עבור החבורה הזו מאוגוסט 2013 עד פברואר 2014.
2 הרבה זרי פרחים צריכים לשלוח הבוקר סוכני הנסיעות העומדים לגזור קופון, אחד המרכזיים שבהם ללוקה באנקי, שאמנם החמירו איתו במקומותינו עם קיתונות הבוז שספג, אבל כשאתה מתחיל את הרבע הרביעי ללא השחקן המשמעותי ביותר שלך שקיים יחסים צמודים עם הטבעת אתמול, אתה מקבל ריצת מומנטום של מכבי שנעצרת רק עם הבאזר לתחילת החגיגות. לנגפורד ישב ליד המזכירות מעל לדקה מחכה לחילוף, עיניו צופות בריקי היקמן מרקיד את נוקיה, ובאנקי החל לשקוע עמוק בהתחבטויות לגבי איך הוא מעביר את החודשים הבאים עם חבורת השחקנים הזו.
ניהול החילופים שלו היה בעייתי, יכול להיות שהג'ינס של הג'וב הזה צרים עליו, ולו היה יוצא עם ניצחון היה מדובר בשוד איטלקי והוא היה מתקרא האופנובאנקי. לזכותו ייאמר שכשאתה תלוי בקית' לנגפורד, שחקן שהוא ברכה וקללה, אתה יכול למצוא את עצמך בצד האפל של הירח, ומסתובב כשקוראים בשמך, באנקי־מון.
3 בסוף המשחק דייויד בלאט אסף את הצוות המקצועי שלו ויצר מעגל שמחה קופצני. זה הישג עצום לחבורת האנדרדוג שלו. שני השחקנים המרכזיים שכבר חודשיים ההגה של הקבוצה בידיים שלהם, ריקי היקמן וטייריס רייס, שוב לקחו את מרבית ההחלטות המשמעותיות, יצרו חטיפות (כשטיוס מחפה עם המאג מאחור), ריווחו את משחק ההתקפה, פירגנו לסמית' ובלו, סיימו בטבעת ויצרו כזו הרתעה שהשאירה את טיוס לאימון נגיחות עם קצה הטבעת. מדובר בקפיצת ענק לקריירה האירופית של הצמד הזה, שהחלה במקומות כמו רומניה ופינלנד (היקמן), וקבוצות יורוקאפ מליטא וגרמניה (רייס). טיוס התחיל באשדוד, מאתמול בליגה הלאומית.
4 אחרי שהאבק שקע, ואחרי חישובי הניצחון או הפסד, צריך לתת הרבה כבוד לשתי הקבוצות שהתאגרפו בארבעה משחקים, מנסות למצוא כוח לעוד מכה, לעוד התחמקות, לטפל בפצעים מדממים, כדי לראות מי הגבר האחרון שנשאר לעמוד. בסופו של דבר, מכבי יצאה לרבע האחרון כמו עין הנמר, ומילאנו, כמו שעוזי חיטמן כתב וזוהר ארגוב שר: כמו שיכור התנדנדה, וגופה בכאב לא עומד, כל דקה ארוכה בלעדיה, מכבי (במקור: מכה בי), וליבה עליה, נפל כבד.
