המפץ הגדול: המדע ואלוהים בשני מסלולים

השבוע התקבלו אישוש אמפירי נוסף לתיאוריית המפץ הגדול ואישוש ראשון לתופעת גלי הכבידה, שנחזתה על ידי איינשטיין כבר לפני כמאה שנה. שלא במפתיע, האינסטינקט בשיח הציבורי מעלה מייד את שאלת קיומו של אלוהים, כמו בכל פעם שמתגלה משהו חדש לגבי תהליך הבריאה והיווצרות החיים. המאמינים רואים בממצא החדש עוד אישור לעמדתם (וכמובן גם התאמה מופלאה לתיאור המקראי), וכך גם האתיאיסטים (המדע ממשיך לדחוק את רגליה של האמונה). שלא במפתיע, כך היה גם בעת גילוי "החלקיק האלוהי"(!).

יש המוכיחים את קיומו של אלוהים מתוך פערים בידע המדעי. אם המדע לא יודע להסביר משהו, בעיניהם זהו סימן מובהק לכך שיש אלוהים. אתיאיסטים, לעומת זאת, מאשימים את הטיעונים הללו בכשל שמכונה "אלוהי הפערים" (god of the gaps), כלומר הוכחת קיומו של אלוהים מתוך פערים בידע המדעי. לשיטתם, אם יש פער זוהי סיבה להמשיך במחקר מדעי כדי להבין יותר ולסגור עוד ועוד חלקים ממנו, אך אין למלא את הפער המדעי בהיפותזות מטפיזיות. אלוהים אינו תחליף להסבר מדעי, ולכן קיומו של הפער וגודלו אינם מוכיחים מאומה לגבי קיומו. בספריי טענתי שדווקא כאדם מאמין, לדעתי, האתיאיסטים צודקים בוויכוח הזה.

אלא שלמטבע שני צדדים: אם אכן קיומו של פער בידע המדעי לא מוכיח שיש אלוהים, בה במידה סגירה של הפער הזה לא מוכיחה שאין אלוהים. שאלת קיומו של אלוהים לא תלויה בפערים בידע המדעי, ובעצם בהסברים מדעיים בכלל. קיומו של אלוהים לא היה נכון יותר בעבר (כשהפער היה גדול יותר) מאשר היום, אבל הוא גם לא היה אז פחות נכון. השאלה הרלוונטית היא שונה: האם התיאור המדעי נותן לנו הסבר מספק גם במישור הפילוסופי־תיאולוגי? מי שחושב שכן – רואה במדע אלטרנטיבה פילוסופית הולמת לאמונה באלוהים, ומי שלא מקבל זאת – יאמין באלוהים. הגילוי הנוכחי, כמו גם קודמיו, לא אמור לשנות מאומה בעניין זה.

בוויכוח האחרון, זה שעוסק ברלוונטיות של ההסבר המדעי למישור הפילוסופי, אני דווקא מוצא את עצמי לצידם של המאמינים. למיטב שיפוטי, ההסבר המדעי לא יכול להיות אלטרנטיבה פילוסופית לאמונה באלוהים. כל הסבר מדעי ניתן במסגרת של מערכת חוקי טבע בסיסיים. לחוקים הללו עצמם כמובן אין הסבר במסגרת המדעית שמניחה אותם. גם אם יימצא להם הסבר, הוא יינתן במונחי מערכת חוקים נוספת, שתהיה בעצמה טעונה הסבר. זהו פער מהותי, לא מדעי אלא מטא־מדעי, ולכן הוא לא אמור להיסגר במחקר נוסף (אלא אם נוכל להראות שכל חוקי הפיזיקה הם טאוטולוגיות לוגיות, חוקים שתקפים מעצם טיבם). לטעמי, שאלת קיומו של אלוהים קשורה, אם בכלל, להסבר על טבעם של חוקי הטבע ולהתאמה המיוחדת שקיימת ביניהם (מה שמכונה ה־fine tuning). לעומת זאת, פערים בהסברים מדעיים ספציפיים, שמוצגים במסגרת החוקים הללו, אמורים להיסגר על ידי מחקר מדעי נוסף, כפי שהתבשרנו בימים אלו. 

הכותב הוא ד"ר לפיזיקה ומלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר־אילן, כתב את הספרים "מדעי החופש" ו"אלוהים משחק בקוביות"

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו