אמצעי התקשורת החדשים (האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר וכו') והמסורתיים (העיתונות הכתובה והמשודרת) התמלאו בימים האחרונים בתמונתו של זמר מפורסם מוקף בנערות יפות מביט ישירות אל המצלמה. רצף הפרסומים התקשורתיים אמנם עשוי להעיד, לכאורה, על הזמר ועל חבריו - אך לא פחות מכך על מעריצותיו.
תרבות הידוענים - הסלבס - הולידה תעשייה שלמה של כוכבים שעצם כוכבותם תלוי ביכולתם לייצר ליין של מעריצות ומעריצים, גרופיס. שהרי כדי שכוכב יוכל לנצנץ בתהילתו הוא זקוק לקהל שיסתנוור מאורו. ולא מדובר בסתם קהל. מדובר בקהילות שלמות של מעריצים ושל מעריצות הסוחרות במידע, כמו גם במוצרים, כדי לחשוף בפומבי את רגשותיהן. אלו קהילות שנבנות בהתאם לקודי התנהגות קשיחים, קהילות שמקנות סטטוסים חברתיים בהתאם למידת הקירבה של המעריץ או המעריצה אל הכוכב.
תופעת הגרופיס אינה המצאה של השנים האחרונות. מדובר בתופעה מוכרת וידועה שחלקה התנהל בעבר בקדמת הבמה וחלקה בסתר ובמחשכים של מאחורי הקלעים. אלא שהשינוי הדרמטי שלו אנו עדים בתוך תופעה זו הוא החשיפה הפומבית של אותם מאחורי הקלעים, תוך כדי אובדן הבושה. כך אנו למדים טוב יותר על מימדי התעשייה המזינה עצמה ממסחר במוצרים לצד סחר ברגשות - תעשייה משומנת של ידוענים המבוססת כל כולה על נכונותם של מעריצים ומעריצות להתמסר רגשית ופיזית לכוכב, ולזכות בכך ברגע של תהילה משל עצמם.
אלא שלעיתים, כפי שלמדנו בימים האחרונים, בשולי התעשייה הזו מתנהלות לכאורה עסקאות מעט פחות "מכובדות". עסקאות שבהן המטבע לסוחר הוא בעל אופי אינטימי, מיני, וככל הנראה לא חוקי, המאפשר נגיעה זמנית בתהילה תמורת חשיפה והתמסרות. כאמור, חוקי המסחר הנ"ל אינם חדשים לא לסלבס ולא לגרופיס. החידוש הוא בהצגת ההתנהלות המאפיינת יותר ויותר את העידן התקשורתי הנוכחי, שבו גרופיס הרוצים להפוך בעצמם לסלבס, ולו לרגע, מוכנים לעשות הכל, אבל הכל, כולל לשפוך על עצמם נפט ולהצית את תדמיתם לשם כך.
במקרה של הזמר המפורסם שעליו נכתב לאחרונה, נחשפות עדויות של נערות המספרות על רצונן ונכונותן לכאורה להתקרב אל אש הפרסום והתהילה. במימד התקשורתי משמעותו של וידוי שכזה היא פרסום של התנהלות בעייתית, לכאורה, לצבירת הון חברתי, תרבותי וציבורי. דהיינו, כדי לשנות את מיקומו של הפרט במרחב הציבורי, ביחס למיקומו הקודם, מוכן הפרט (הגרופי) לבייש עצמו בפומבי.
הדברים, כמובן, לא מסתיימים בכך. מהתרבות האמריקנית אנו למדים כי נשים נבגדות לא נוטות לצאת לתקשורת עם סיפור הבגידה שלהן, אלא אם כן עצם החשיפה טומן בחובו הבטחה לפיצוי נדיב. וכך, ההבטחה הגלומה לתהילה מסייעת בתהליך ההפקעה של רגש הבושה מהמרחב הפרטי מידי הפרט, וניכוסו אל תוך המרחב התקשורתי, הציבורי, תוך כדי יצירת מנגנונים לגביית רווח עתידי. הביזוי הפומבי של אדם מתחלף בהבטחה העמומה לתהילה.
ההשפלה הציבורית הכרוכה בכך מציפה רגשות בושה קשים וטראומות הגורמים לאדם לרצות להיעלם, להפוך לשקוף, "להיבלע באדמה". אלא שלעיתים, דווקא אז, בנקודת הזמן שאיש מאיתנו אינו רוצה להגיע אליה, דווקא באותו רגע קשה של בושת פנים, נדרש הפרט להיחשף בפומבי במלוא עלבונו ולצעוד את "מצעד הבושה" לקול תרועות צרכני התקשורת. וכך אנו מוצאים את הסלבס ויחצ"ניהם עסוקים בפרסום הודעות למעריצים תוך כדי משחקי גילוי והסתרה.
לסיום, סיפורו של הזמר המפורסם, בני משפחתו וחבריו, משרטט את חוקי תעשיית הסלבריטאים הרווחת על פיהם כוכבים, סלבס, ואלו הרוצים להיות כוכבים, גרופיס, המעוניינים לעלות במדרגות הנעות אל פיסגת התהילה, מוצאים עצמם יורדים במורד אותן מדרגות אל תחתית המדרון תוך כדי הסרת שלשלאות הבושה.
הכותבת היא מרצה וחוקרת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל שבשומרוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו