חנוכה יתרגש עלינו רק בסוף החודש, אבל מתקפת הסופגניות בסופרמרקטים, במעדניות ובמאפיות כבר פה. וכבר עכשיו נראה כי ניאלץ לבחור - או סופגנייה או כרטיס לפסטיגל. נדמה כי אין אפשרות לקבל את שניהם. דווקא בתקופה שבה רשתות קפה מציעות מחירים מיוחדים ומתחרות ביניהן על הכיס של הצרכן, בכל מה שקשור לחנוכה אין הנחות. אולי אנחות.
כי גם הסופגנייה, המאכל הכל כך עממי ומסורתי, הופכת פתאום לסמל סטטוס של ממש. המחיר מגיע עד לכמעט עשרה שקלים לסופגנייה שגרתית, זו עם הריבה האדומה, ועוד לא דיברנו על אלו המשודרגות, הבוטיקיות. זה מוזר בעיקר מכיוון שבמדורי הכלכלה אין דיווח על עלייה במחירי הריבה או הבצק בעקבות קרבות המוניים של שוטרים ברחבי העולם. הסופגנייה הלוהטת כבר זוכה לכמה וריאציות: סופגנייה עם שוקולד, קרם, חלבה ואפילו אלכוהול. הכל הולך. זה כבר נראה יותר כמו קרב קולינרי, איזו מאפייה הולכת רחוק יותר. הדמיון משתולל בלי הגבלה, ולמיתוג המחודש יש מחיר.
למעשה, די קשה למצוא את הסופגנייה המסורתית. היא נמצאת אולי ליד הלחם האחיד, במכולת. מושגים שכבר בקושי קיימים בעולם ממותג. כל שאר הסופגניות לבשו חג והתחפשו למשהו אחר. לנו זה עולה הרבה יותר. זה נחמד שיש התחדשות, בייחוד במקומות השמרנים. זה מוסיף צבע, עניין וטעם כל עוד חבילת הבסיס נשארת כפי שהיתה. והיא לא. זה מה שלא מובן. הרי כל הקטע במסורת הוא לשמור עליה. העניין בפולקלור הולך לאיבוד כשהוא נתון לשינויים, ועוד קיצוניים כל כך. הרי אין מצב שפתאום בפורים במקום אוזני המן נשדרג את העוגייה ונחליף אותה באף של אחשוורוש. או שגם במקרה הזה זרקתי רעיון לאופה מבגדד. אם זה קורה, אני דורש כבר מעכשיו הנחת יוצרים. לפחות.
* * *
העניין של המסורת הוא לשמור עליה, להעביר אותה כפי שהיא מדור לדור. זאת הסיבה שיש התרגשות ממנהגים סיניים עתיקי יומין, זה מה שיפה בכובע הסומבררו המקסיקני או בלבוש ההודי השמרני, שנשאר כפי שהוא למרות צווי האופנה שמתחדשים כמעט בכל יום. זאת לא שמרנות, זה הקסם של המסורת. מעבר לכך, מה שהכי מרגיז הוא שגם הטעם והמראה השתנו, ונוסף על כך, גם המחיר. לא ברור איך דווקא הסופגנייה התנפחה והתהפכה עלינו ככה. כולה סופגנייה, בצק וריבה. בזמן שמנה פלאפל כבר נמכרת בשמונה ואפילו בחמישה שקלים, הסופגנייה עוקפת אותה ומשאירה עליה אבקת סוכר. על קניית קרטון של שש סופגניות לצד חבילת נרות לחנוכייה, אין מה לדבר. לעשירים בלבד. נס פך השמן חוזר לסיבוב הופעות. נראה איך קופסה קטנה של סופגניות תספיק למשפחה ממוצעת.
להחזיק מעמד שמונה ימים זה כבר גדול אפילו על יהודה המכבי בעצמו. הוא להגנתו היה יכול להגיד שלא מדובר בכלל בסופגנייה. זה רק דומה אולי בצורה, כל השאר שונה. חבילת הבסיס השתנתה, עשו לנו שדרוג ואנחנו לא ביקשנו את זה בכלל. להתנתק זאת גם לא אפשרות. כל מה שנשאר לנו הוא לקטר. זה עדיין בחינם ושמר על אותו טעם. חמוץ.
