לפני יותר מעשור זימן אותי ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים דאז, ללשכתו לשיחה על דיני המשפחה בישראל. השר בחר לסיים את השיחה באתגר. "לא ייתכן", אמר, "שלא קיימת הסדרה טובה יותר מן המצב הקיים, היכולה להשתלב עם ההלכה והמאווים של אנשים דתיים מצד אחד ועם הצרכים החילוניים האזרחיים מצד אחר".
רעיון ברית הזוגיות החל לנצנץ בראשי, ולאחר מכן, במסגרת כתיבתי האקדמית ובפעילותי הציבורית הוא הפך להצעת חוק ברית הזוגיות שניסחתי בזמנו, לבקשת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההצעה התבססה על ארבעה עקרונות: ראשית, כמי שאמונים על זכויות האזרח בכלל ועל הזכות לזוגיות מוכרת בפרט, רצינו להקים מסלול זוגיות אזרחי רשמי ומוכר על ידי המדינה, אשר יהיה פתוח לכל המעוניין, יוסדר באמצעות כללים אזרחיים ויקנה את כל הזכויות האזרחיות שמקנים ברגיל הנישואים.
שנית, ביקשנו להבטיח שהמסלול לא יוכר כנישואים על ידי ההלכה, וזאת הן מתוך רגישות לחשש הדתי מפני ממזרות והן מתוך חשש מפני קרע בעם. נוסף על כך, הקפדנו שההצעה תהיה רגישה לחשיבות הסמלית שמייחסים אנשים דתיים להכרת המדינה בנישואים הדתיים דווקא, ולכן היא נכונה להותיר את הנישואים - להבדיל ממסלולי זוגיות אחרים - כמסלול הלכתי.
לבסוף, סברנו שדווקא הכרה במסלול של ברית זוגיות תאפשר לצמצם את מוסד הידועים בציבור - מוסד המפורש כיום בהרחבה על ידי הפסיקה (על פי אחד מפסקי הדין, קשר זוגי בן שלושה חודשים מעניק זכויות לצדדים כאילו היו נשואים. מצב זה חותר תחת ערכי המשפחה ומטשטש את ההבחנה בין קשרים מזדמנים לבין קשרים המשקפים מחויבות ארוכת טווח).
עקרונות אלה הוליכו אותנו להמליץ כי לצד מוסד הנישואים הדתיים, שימשיך להיות נשלט על פי ההלכה, יכונן מוסד "ברית הזוגיות". על פי הצעתנו, מוסד זה אמור לאפשר לבני זוג שאינם רוצים או יכולים להינשא בנישואים דתיים, להתקשר בברית זוגיות ולהירשם כבני זוג לכל דבר. הרישום יקנה להם את כל הזכויות והחובות המשפטיות שהחוקים האזרחיים בישראל מקנים כיום לזוגות נשואים כגון זכויות סוציאליות, זכויות ירושה, זכויות רכוש, זכות למזונות, אפשרות לאמץ ילדים ועוד. נוסף על כך, הצענו לראשונה מערך הכולל דינים העוסקים בהתרה אזרחית של קשרים זוגיים.
הצעת חוק ברית הזוגיות תופסת תאוצה. ברם, בפועל, בניגוד להצעתנו המקורית, המעניקה פתרון אזרחי לכל הסוגים והמינים של פסולי החיתון ובכללם כהן וגרושה, בני זוג מאותו המין, בני זוג מדתות שונות וכן בני זוג שמסיבות אידיאולוגיות אינם מעוניינים להתחתן בנישואים דתיים - התקבל נוסח מצומצם המוגבל לבני זוג המסווגים כחסרי דת.
למרות זאת, מסתמן כי הכנסת הנוכחית תעשה "תיקון" ותאמץ את חוק ברית הזוגיות במובנו המהותי המלא. בעיניי, מי שחשובים לו הן ערכיה הדמוקרטיים של המדינה והן ערכיה היהודיים, צריך לתמוך במהלך זה.
הכותב הוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן