בית המשפט הפדראלי לערעורים שבדנוור יצא בפסיקה תקדימית אשר מסעירה את המערכת הפוליטית בארה"ב: בפסק הדין נקבע כי אלקטורים רשאים להצביע למועמד לנשיאות המועדף עליהם, מבלי להתחשב בהכרח בעמדת רוב הציבור במדינה.
מדובר בפסיקה שמערערת את אחד היסודות עליהם מושתתת שיטת הבחירות לנשיאות בארה"ב שכן עד כה היה מקובל, גם אם הדבר לא נכתב מפורשות בחוקה, שהאלקטור הנבחר מצביע למועמד בהתאם לרצונם של רוב הבוחרים במדינתו, כלומר משקף את הלך הרוח של רוב הציבור במדינה.
השיטה האלקטורלית בארה"ב מבוססת על נציגים שנבחרים בכל מדינה ובוחרים בעצמם את הנשיא. על מנת לזכות במרוץ לנשיאות נדרש המועמד לזכות בהצבעתם של לפחות 270 אלקטורים. השיטה גובשה במקור בין היתר על מנת לתת ייצוג גם למדינות קטנות.
פסק הדין הגיע בעקבות עתירה כנגד פסילת הצבעתו ב-2016 של אלקטור בשם מייקל בקה, שהצביע במערכת הבחירות האחרונה למועמד רפובליקני בשם ג'ון קייש, למרות שרוב הציבור בקולורדו תמך במועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון. מזכירת המדינה בשעתו החליפה את בקה באלקטור אחר, אשר הצביע עבור קלינטון. בית המשפט הפדראלי לערעורים קבע כי הפסילה היתה בלתי-חוקתית, וכי לא ניתן להכריח את האלקטור להצביע בהתאם להעדפות הציבור במדינה אותה מייצג.
יש לציין שלא מעט גורמים פוליטיים בארה"ב המקטרגים על שיטת האלקטורים וקוראים לבטלה, בעיקר משום שהיא גורמת לאיבוד קולות במרוץ לנשיאות ואי-ייצוג מלא ושקוף של רצון הבוחר. הדוגמה העדכנית ביותר להשלכותיה של השיטה היתה מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב ב-2016, בה זכה המועמד דונלד טראמפ למרות שמספר הקולות שהצביעו עבורו בפועל היה נמוך מאשר אלו שהצביעו הילארי קלינטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
