המרוץ לבית הלבן: עמדת הזינוק של דונלד טראמפ

בעוד שנה, ביום שלישי, 3 בנובמבר 2020, ייפול הפור ויוכרע גורלו של המרוץ לבית הלבן.

אף שזעזועים טקטוניים, מבית ומבחוץ, עוד עלולים להתחולל בסביבתה הפנימית והחיצונית של מעצמת העל האמריקנית ולטלטל את ספינתו של הממשל, התמונה העכשווית מבחינתו של הנשיא ה־45 מעודדת למדי.

למרות שיוזמת ההדחה נגדו מבית היוצר של בית הנבחרים הדמוקרטי הפכה בימים האחרונים למהלך רשמי, היא רחוקה מלהיות איום מיידי ומוחשי על הבית הלבן בהיעדרה של ראיית זהב ישירה מפלילה, שתוכיח כי הסיוע הצבאי האמריקני לוורשה נקשר, נכרך והותנה בקבלת מידע מכפיש על אודות התנהלותם של ג'ו ביידן ובנו האנטר בזירה הפולנית.

בה בשעה, הביקורת הנרחבת שהוטחה זה לא מכבר בנשיא בעקבות החלטתו לסגת מצפון סוריה וכך לנטוש, בפועל, את המיעוט הכורדי לגורלו, דעכה במהירות לשולי השיח הפוליטי. זאת בעקבות המבצע רב התושייה והתעוזה לחיסולו של מנהיג דאעש, אבו באכר אל־בגדדי. 

יש לזכור שבתודעה הציבורית האמריקנית ההתנתקות החד־צדדית ממוקדי מתיחות ומשבר שוליים, גם אם היה בה כדי לערער מאזני כוחות מקומיים (ולחזק בכך את מעמדו של הקרמלין בזירה), בטלה בשישים מבחינת מחירה ומשמעותה בהשוואה לדימוי הנחישות והעוצמה, שהקרין ההגמון האמריקני באמצעות פעולתו הממוקדת והמוצלחת של כוח דלתא כנגד קודקודו של הרשע והטרור.

עוד באותו נושא

שנה לבחירות בארה"ב: הבליץ של טראמפ והשערוריות של הדמוקרטים

או'רורק פרש מהמרוץ לנשיאות במפלגה הדמוקרטית

ג'יי סטריט מציג: תנאים של תמיכה

ואכן, מה שחשוב במיוחד בעיניו של "העם הבוחר" הוא האמונה ביכולתו של הקברניט לקבל החלטות אמיצות תוך נטילת סיכונים מבוקרים והפגנת כישורי מנהיגות. 

העובדה שהנשיא ג'ימי קרטר התחמק מרגע דומה של אמת, ובפועל השלים עם כליאתם הממושכת של 52 הדיפלומטים האמריקנים במתחם השגרירות האמריקנית בטהרן לאחר מהפכת חומייני, היתה גורם מרכזי לתבוסתו בבחירות, שנערכו בנובמבר 1980. רתיעתו של קרטר מעימות ישיר וחזיתי עם משטר הטרור האיראני, וניסיונו המהוסס, הכושל והנלעג לשחרר את בני הערובה האמריקנים (ב־24 באפריל 1980), חשפו אוזלת יד והקרינו חולשה בלתי נתפסת, שפגעה אנושות ביוקרתו של הנשיא חצי שנה לפני יום הדין.

במרחב הכלכלי (הבינלאומי והפנימי) הולך ומתבהר הרקיע מבחינתו של הנשיא. לא זו בלבד שהממשל עומד על סף השלמת הפעימה הראשונה בסדרה מתוכננת של הסכמי סחר עם סין, אלא שכל המדדים האחרונים מצביעים על שיפור וצמיחה מרשימים בכלכלה האמריקנית. תמונה דומה עולה מניתוח השדה המפלגתי.

אליזבת וורן. עמדות קיצוניות בסוגיות חברה וכלכלה // צילום: GettyImages

חרף המאמץ הדמוקרטי בבית הנבחרים להביך את הנשיא ולאתגרו באמצעות השקתו של מהלך ההדחה, מתקבל הרושם שהמחנה היריב עושה ממש כל מאמץ כדי לסייע לטראמפ להיבחר מחדש. 

זאת, באמצעות אימוץ עמדות קיצוניות בסוגיות חברה וכלכלה (למשל, בנושא ביטוח הבריאות, שהמועמדת אליזבת וורן ממליצה להעבירו לחזקתו הבלעדית של הממשל בעלות אסטרונומית). 

לית מאן דפליג שעמדות אלה של האגף הליברלי ינוצלו עד תום על ידי טראמפ ויהוו יעד למתקפותיו החריפות אם אכן יוענק המינוי הנכסף לוורן או למועמד ליברלי אחר, הלוא הוא הסנאטור ברני סנדרס.

ברני סנדרס. יעד למתקפותיו של טראמפ // צילום: אי.פי

לעומתם, המועמד הדמוקרטי הבכיר שבחבורה, סגן הנשיא לשעבר ביידן, אינו מבקש אמנם לשנות סדרי עולם וחברה ואף נהנה מתמיכה בלתי מבוטלת בקרב צאן מרעיתו העיקרי של טראמפ, הלוא הוא מעמד הצווארון הכחול, אך מצטייר כאישיות אפרורית וחיוורת, המקרינה את עייפות החומר.

עם זאת, בניגוד לגישתם הלעומתית של וורן וסנדרס כלפי ישראל, התובעים להתנות את חבילת הסיוע הצבאי בהקפאת הבנייה בהתנחלויות, מתנגד ביידן בחריפות לזיקה כלשהי בין שני המכלולים ומצטייר כמי שמנסה היום לפסוע בנתיב הידידותי המובהק שסימן טראמפ (וזאת, תוך סטייה בולטת מדפוס התנהלותו בעידן הנשיא ברק אובמה).

ג'ו ביידן. גישה חיובית כלפי ישראל // צילום: אי.אף.פי

הגם שהמאבק נמצא רק בראשיתו, עמדת הזינוק של הנשיא מעניקה לו חלון של הזדמנות לשמור על כיסאו. זאת, בין היתר באדיבותו הרבה של המחנה הדמוקרטי. 

ניתן רק להמתין ולראות אם אכן ינצל את ההזדמנות כדי להבטיח לעצמו את חידוש חוזה השכירות בבית הלבן לארבע שנים נוספות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו