ככה בונים מומנטום: הבחירה הדמוקרטית לנשיאות באיווה

היום, 3 בפברואר, יעלה המסך על עונת הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית, שבמהלכה ייבחרו 3,979 נציגיה לוועידה הארצית, שתתכנס ביולי במילווקי, ותבחר במועמד שייצג אותה בהתמודדות מול דונלד טראמפ.

וכך, בד בבד עם סיומו הצפוי, עוד השבוע, של משפט ההדחה בסנאט בזיכויו של הנשיא, מועתק כבר כעת מוקד הקשב הציבורי והתקשורתי מגבעת הקפיטול אל מרחביה של היבשת, שבהם יתחולל הקרב הדמוקרטי הגדול על המינוי הנכסף. אולם בעובדה שהסיבוב הראשון במערכה מרתקת זו נערך על אדמת איווה דווקא, טמון פרדוקס לא קטן. שכן מדובר במדינה הומוגנית ודלילת אוכלוסין, הבוחרת בבמספר זניח של צירים, ורחוקה מלהוות מדגם מייצג של החברה האמריקנית מבחינת התפלגותה האתנית, האידיאולוגית, החברתית והתעסוקתית.

עוד בנושא:

הבחירה הדמוקרטית: הדרך לבית הלבן מתחילה באיווה

איווה תחילה: הדמוקרטים בוחרים מועמד לנשיאות

הדמוקרטים מתחילים לבחור - טראמפ ינסה לגנוב את ההצגה

הבחירה הדמוקרטית: הדרך לבית הלבן מתחילה באיווה

ואכן נשאלת השאלה מהן ההשלכות והלקחים שניתן, אם בכלל, להפיק מדפוסי ההצבעה במדינה, המורכבת מ־92% לבנים ורק מ־3% אפרו־אמריקנים, ואינה משקפת כלל ועיקר את האתוס המושרש של ההוויה האמריקנית כפסיפס עשיר ומגוון של תרבויות ומורשות שונות. בפועל, למרות שהן איווה והן המדינה השנייה במרוץ, ניו המפשייר (שבה יתקיימו הפריימריז ב־11 בחודש), אינן מהוות עדשות שדרכן משתקפות זהויותיה של אמריקה על כל מורכבותן, יש להן חשיבות מרחיקת לכת לגבי אופיה וכיוונה של ההתגוששות בהמשך הדרך.

לגבי איווה, הנתונים ההיסטוריים מדברים בעד עצמם ומעידים על כך שלניצחון בסיבוב הראשון יש משמעות תדמיתית ויוקרתית, החורגת מן הפרמטרים המצומצמים והייחודיים, לכאורה, של המדינה הקטנה. שכן, בניגוד למרוץ מרתון, שבו ההובלה בשלבים המוקדמים אינה מבטיחה ניצחון, הצלחה באיווה הפכה שוב ושוב לקרש קפיצה ומנוף, שהזניק את אחד מן המועמדים לצמרת, והעניק לו את התנופה הראשונית, התמיכה הכספית וההכרה הארצית, שסייעו לו לזכות במועמדות. וולטר מונדייל ב־1984; אל גור ב־2000; ג'ון קרי ב־2004; ברק אובאמה ב־2008; והילארי קלינטון ב־2016 - עבור כולם נסללה הדרך לכרטיס המינוי כבר באיווה, שבה הניחו את התשתית לכיבוש המפלגה.

למעשה, ביל קלינטון היה המתמודד היחיד במהלך ארבעת העשורים האחרונים, שלא זכה בבכורה באיווה ובניו המפשייר, וזכה בכל זאת במועמדות ולאחר מכן בנשיאות. לפיכך, ניצחון באיווה (או לחלופין, בניו המפשייר), הפך לתנאי מוקדם לניצחון בתודעה הציבורית. במילים אחרות, בהיותה טבילת האש הראשונה בקרב, נתפסה איווה כמבחן כוח או כסוג של משאל ציבורי המקרין דימוי של הצלחה או של כישלון, ומהווה סימן מעיד מובהק בזיקה למידת יכולתם של היריבים לעמוד ברף הציפיות שהציבו לעצמם.

הפעם ניצבים, במרכזו של מבחן כוח זה, שניים שהמכנה המשותף היחיד ביניהם (בנוסף לשאיפה להביס את טראמפ) הוא גילם המתקדם. האחד, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן (בן ה־77), שעמדותיו במרחב הכלכלי והפיננסי הן ממסדיות במהותן, ללא קריאה למהפכה חקיקתית גורפת בכללי המשחק, אך תוך דגש מיוחד על הצורך להיטיב עם מעמד הצווארון הכחול הנשחק על ידי גלגלי הגלובליזציה והמהפכה הטכנולוגית.

מצביעים באסיפת בוחרים באיווה // צילום: ויקיפדיה

מן העבר השני מתייצב בזירה הסנאטור ברני סנדרס (בן ה־78), המציג מצע ליברלי־סוציאליסטי, שבמרכזו השאיפה להפוך את ארה"ב למדינת רווחה על פי הדגם הסקנדינבי, תוך הרחבה רבתי של תוכנית ממשלתית של ביטוח לכל. גם קבוצות התומכים בביידן ובסנדרס שונות לחלוטין זו מזו. בה בשעה שביידן נהנה מיתרון ניכר בקרב מצביעים מבוגרים וקשישים, סנדרס הוא אביר הדור הצעיר, הנסחף אחרי קריאתו לשנות מיסודה את הפרדיגמה הדומיננטית בנרטיב האמריקני, המעוגנת בעקרון הקפיטליזם הצרוף. הגם שבעורפם של סנדרס (המוביל בסקרים ביתרון קטן) וביידן נושפות גם דמויות נוספות, כולל פיט בוטיג'ג' (לשעבר ראש עיריית סאות' בנד שבאינדיאנה) ואליזבת וורן (שקרנה ירדה במקצת לאחרונה), אלומת האור העיקרית מופנית לעבר מה שמצטייר כדו קרב העיקרי בין שני היריבים המושבעים המובילים את החבורה הדמוקרטית.

לית מאן דפליג שמנקודת מבטו של הבית הלבן, הצלחתו של סנדרס באיווה תהיה בגדר חדשות נפלאות, וזאת משום שעמדותיו הסוציאל־דמוקרטיות בסוגיות חברה וכלכלה נמצאות בשולי המורשת האמריקנית ועתידות להפוך אותו, אם יזכה, למועמד פגיע למדי למתקפות החריפות הצפויות מכיוונו של טראמפ. ביידן, לעומת זאת, נתפס על ידי הנשיא כאיום ממשי וחמור, במיוחד על רקע הפופולריות היחסית שלו בקרב קהל היעד המרכזי של טראמפ - מעמד הצווארון הכחול. ואכן, לאחר שצילו המעיק של המשפט עתיד להיעלם בקרוב מסדר היום, מצפה הבית הלבן לבשורה משמחת נוספת: ניצחון של סנדרס. הערב, בסיומו של הליך מסורבל ורב־שלבי, יתברר אם תקוותיו של הנשיא אכן יתממשו או שמא יתחיל להתגשם חלום הבלהות שלו בדמותו של ביידן (או של דגם צעיר ורענן יותר שלו בדמותו של בוטיג'ג'), שיצליח להתבסס בפסגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו