מלאכתו של טראמפ נעשית בידי המפלגה הדמוקרטית

ביום שני האחרון, במדינת איווה, יצאה לדרך מערכת הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית, וכל העיניים נשואות כעת לניו המפשייר, שבה עתיד להתקיים מחרתיים (שלישי) הסיבוב השני במאבק על הזכות להתמודד מול הנשיא טראמפ ב-3 בנובמבר, יום הבחירות.

מה שמדהים במירוץ זה הינה העובדה שכבר בשלב הנוכחי המוקדם כל כך, מסתמנת מגמה ברורה, המאפשרת הסקת מסקנות וגיבוש תחזיות, אך גם זהירות, לגבי כיוונה ואופייה של ההכרעה בתנועה הדמוקרטית.

המסר המרכזי העולה בעקבות המשוכה הראשונה הינו חולשתו המדהימה של המועמד הבכיר ג'ו ביידן (שהגיע רביעי לקו הסיום באיווה), המגלם בעמדותיו, באופן גבישי וצרוף, את הממסד הדמוקרטי הישן ואת הדבקות בסטאטוס קוו. ואכן, סגן הנשיא לשעבר מהווה, בתפיסת עולמו והתנהלותו, המשך ישיר ותעתיק מדוייק של המועמדת הדמוקרטית ב-2016, הלא היא הילרי קלינטון.

שניהם גם יחד הציגו מדיניות, שהייתה מעוגנת בעקרונות דמוקרטיים מסורתיים ושגרתיים, ללא שמץ של חזון או חדשנות, כולל דגש על פעילות במישור הבינלאומי תחת מעטפת רחבה ותומכת, בד בבד עם המנעות, ככל הניתן, משימוש בעוצמה קשה, וכולל - בגזרה הכלכלית העסקית – שימור מוחלט והקפאה של אשיות הייסוד של הסדר הקיים.

ואולם לאחר שנה תמימה, שבה הוביל בבטחה בכל הסקרים הארציים, הוכח באיווה שאסטרטגיה זו, של היצמדות למצע דמוקרטי מאובן ואנכרוניסטי, נותרה מנותקת לחלוטין מהלכי רוח רווחים בשטח הדמוקרטי התוסס והרוגש, שמתחולל בו זעזוע טקטוני.

נכון הוא הדבר שהמגמות שנחשפו באיווה הקטנה וההומוגנית מבחינה אתנית, אינן יכולות להיחשב בהכרח למדד ארצי מייצג, אך אם נוסיף להן גם את היחלשותו הדרמטית של ביידן גם בסקרים האחרונים שנערכו בניו המפשייר (ואת המגמה המתחילה להסתמן בשאר חלקי היבשת), התמונה מתחילה להתבהר ומצביעה על שאיפה עמוקה בבסיס הכוח העממי של התנועה לנפץ את הפרדיגמה הדמוקרטית הדומיננטית והממסדית, ולהמירה בתבנית חשיבתית שונה.

ואכן, הישגיהם המרשימים של ראש עיריית סאות'-בנד לשעבר, פיט בוטג'אג' (שזכה בניצחון באיווה אם כי ברוב זעיר), ושל הסנאטור מוורמונט, ברני סנדרס, (שסיים במקום השני) והעובדה ששניהם נהנים כעת מעדיפות ברורה על פני ביידן השוקע ומשתרך מאחור בכל הסקרים, בהם סנדרס הוא המוביל כעת את הדבוקה הדמוקרטית, מעניקים ביטוי ברור לכמיהה לשידוד מערכות פנים-מפלגתי וחשבון נפש. 

עוד בנושא: 

פארסת הדמוקרטים: איווה הפכה מהזדמנות לאסון

טראמפ וכל השאר

"התרסקות מערכות": ההזדמנות של הדמוקרטים הפכה לאסון פוליטי

מי אתה פיט בוטיג'ג'?

אל תוך החלל, שלפתע נפער בטבורה של המפלגה הדמוקרטית, חדרו במהירות שתי דמויות שכל אחת מהן מבקשת, בדרכה שלה, לרענן – או לשנות מייסודה – את הקונספציה היסודית מבית היוצר של ביידן. בקוטב המתון, יחסית, של התמורה המובטחת ניצב בוטג'אג', שנסק באיווה מן השוליים הישר אל מרכז הבמה, והמציג חזות צעירה, רהוטה וכריזמטית.

זאת, לצד מסכת שלמה של רעיונות ותוכניות שנועדו, אם יתממשו בפועל, לשנות את פניה של אמריקה האורבנית במכלול רחב של היבטים (כולל פיתוח ושיקום שכונות מצוקה, וכולל יצירת תשתיות חדשות).

מולו, בקוטב הרדיקלי, מצפה לו בזירת האגרוף יריב, המבוגר ממנו ב-40 שנה, אך שניחן עדיין בלהט מהפכני סוער, הסוחף אחריו פלח ניכר מאוכלוסיית המצביעים הצעירים. הלא הוא הסנטור סנדרס, שבאמתחתו חזון אחרית הימים של הפיכתה של האומה האמריקנית ליישות סוציאליסטית, הנחושה להשקיע משאבים ציבוריים אדירים לשם הבטחת ביטוח רפואי ממשלתי לכל, כמו גם לשם הענקת פטור גורף משכר לימוד לכל הסטודנטים במכללות הציבוריות.

ואולם, חרף הופעתו הרהוטה והמרשימה של בוטג'אג' (המעלה מתהום הנשייה את דיוקנו של הנשיא קנדי שכבש בסערה את הבית הלבן בגיל 43), מסעו בדרך לזכייה בכרטיס הדמוקרטי עתיד להיות קשה ורצוף מהמורות.

ראשית, למרות שגם ג'ימי קרטר ב-1976 וגם ביל קלינטון ב-1992 הסתערו על הבית הלבן מבלי שהייתה להם הכרות מוכרת עם כללי המשחק הנהוגים בוושינגטון, שניהם רכשו ניסיון ניהולי קודם ובלתי מבוטל כמושלים (קרטר של ג'ורג'יה וקלינטון של ארקנסו). לעומתם, ניסיונו הציבורי של בוטג'אג' מתמצה בניהולה, במשך 8 שנים, של העיר סאות'-בנד שבאינדיאנה, שאיננה נחשבת לעיר ואם בארה"ב (מספר תושביה הוא כ-100 אלף בלבד).

נשאלת, אפוא, השאלה האם רקע ניהולי צנוע זה יהווה מסד מוצק דיו כדי להעביר לבוטג'אג' את שרביט ההנהגה הדמוקרטי? גם העובדה שמדובר בהומוסקסואל מוצהר עלולה להקשות על נתיבו של המועמד הצעיר, שכן בחברה האמריקנית קיימים עדיין כיסים עמוקים ומאחזים עוצמתיים של בערות, דעות קדומות חשוכות וחוסר סובלנות.

התמונה לגבי סנדרס בהירה לא פחות. שכן, עמדותיו בשאלת צביונה החברתי והכלכלי של אמריקה רחוקות שנות אור מן האתוס המכונן של האומה, שהיזמות הפרטית וההישגיות האישית עומדות במרכזו.

לסיכומו של דבר, אלא אם כן יזנק המועמד מייקל בלומברג, המשקיע סכומי עתק מהונו הפרטי בקמפיין ואינו נוטל חלק כלל בשני סיבובי הפריימריז הראשונים, לצמרת בעקבות ההכרעה בשבועות הקרובים בנבדה ובדרום קרוליינה, יתמודדו על הבכורה בוטג'אג' וסנדרס, שכל אחד מהם יהיה פגיע וחשוף בצריח אל מול הנשיא.

כשבאמתחתו כלכלה משגשגת, ומאחוריו משפט ההדחה שהסתיים בזיכויו וירד מסדר היום, יכול, אפוא, טראמפ להשקיף בהנאה ובשלווה יחסית, לפחות לפי שעה, על תהליך בחירתו של יריבו הדמוקרטי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו