הסיבוב האחרון בפריימריז במפלגה הדמוקרטית, שנערך שלשום בשש מדינות, ובכללן במיסיסיפי ובמיזורי הדרומיות ובמישיגן הממוקמת במערב התיכון התעשייתי והמהווה חלק מ"רצועת החלודה" עתירת החשיבות האסטרטגית, קירב מאוד את ג'ו ביידן לקו המטרה ואל כרטיס המינוי הנכסף. מנגד, יריבו למרוץ ברני סנדרס נותר להשתרך הרחק מאחור ומנהל קרב מאסף, שנראה היום - עוד יותר משלשום - כחסר סיכוי ותוחלת.
ואכן, המועמד הסוציאליסטי, שעד לפני שבועיים הוביל בבטחה בהתמודדות ושלהב את צאן מרעיתו הצעיר במשנתו המהפכנית על אודות התמורה שיש בדעתו לחולל באופיה ובצביונה הכלכלי והחברתי של האומה האמריקנית, מצטייר היום בקרב כל שאר הזרמים במפלגה כדמות אנכרוניסטית ומנותקת, שאמונותיה רחוקות שנות אור מהמורשת ומהאתוס המושרשים בארה"ב ומממצוקות ומצורכי ההווה של "העם הבוחר".
ואמנם, בימים של אי־ודאות כלכלית ובצל הקורונה, הדבר האחרון שאמריקה מייחלת לו הוא זעזוע טקטוני נוסף, העלול להחריף את תחושת הדאגה מהלא־נודע, הרווחת בקרב ציבורים נרחבים בארה"ב. התוצאות במדינות המפתח, שנטלו שלשום חלק בגרסה המצומצמת של "יום שלישי הגדול", מעידות כאלף עדים על כך שסנדרס נכשל כליל במאמציו להרחיב את בסיס כוחו האלקטורלי. למעט פלח המצביעים שגילם נמוך מ־45, ואשר נותרו בחלקם נאמנים לחלום האפוקליפסה של מנהיגם, כל שאר קהלי היעד הדמוקרטיים פנו לו עורף והעניקו תמיכה מוצקה לביידן המייצב והצפוי, על פני מי שחרת על דגלו את החלום לעצב הוויה חדשה תוך ריסוקו לרסיסים של הסדר המסורתי הקיים והמוכר.
כך, למשל, נתקל הסנאטור מוורמונט בקיר ברזל בכל ניסיונותיו לגייס את תמיכתה של הקהילה האפרו־אמריקנית, המהווה נדבך מרכזי בתנועה הדמוקרטית. אף שהסימנים המעידים לכך הצטברו כבר בפריימריז של דרום קרוליינה לפני כשבועיים, ובפריימריז של מדינות הדרום ב"יום שלישי הגדול", הם הפכו שלשום לנחשול צונאמי גועש, שהיכה בסנדרס ללא רחמים במדינת מיסיסיפי, ובכך העניק ביטוי מהדהד במיוחד לחוסר יכולתו של המועמד הסוציאליסטי לתקוע יתד בלב המאחז האפרו־אמריקני. ואכן, תוצאות הפריימריז במיסיסיפי מדברות בעד עצמן, ויש בהן כדי לנפץ באופן סופי את יומרותיו ואת אשליותיו.
שכן, סנדרס הופל לקרשים במיסיסיפי באופן משפיל ומביך, כאשר ביידן הביס אותו בפער בלתי נתפס של 66 אחוזים. בכך העביר ביידן מסר מהדהד, החורג מעבר למגזר כלשהו, שמשמעותו היא שהדלת נטרקה בפני סנדרס. ואם לא די בכך, באו התוצאות ממישיגן (שבה זכה שלשום ביידן בניצחון מרשים בפער של 17 אחוזים) והוסיפו מנה של מרורים לסאת ייסוריו. שכן מדובר לא רק במדינת מפתח, העתידה לשלוח 125 נציגים לוועידת המפלגה בקיץ, והמהווה מדד מהימן של הלכי הרוח ברחבי המערב התיכון התעשייתי, אלא במעוז קריטי מבחינת סנדרס, שלפני ארבע שנים העניק לו ניצחון מפתיע מול הילארי קלינטון.
והנה, גם גרעין זה של מצביעים בני הצווארון הכחול וחברי האיגודים המקצועיים (שהיו אמורים להעניק גיבוי למלחמתו באליטות ובבעלי ההון), נטשו אותו לאנחות בקור המקפיא. גם בקרב קבוצה זו, כמו בקרב חברי הקהילה האפרו־אמריקנית, נחשפה סתירה שאיננה ניתנת לגישור בין הבטחותיו הבלתי מעשיות בעליל של הסנאטור סנדרס לתיקון עולם ברוח התיאוריות הסוציאליסטיות הדוגמטיות שזמנן עבר, לבין מאמציו של ביידן, לאורך כל שנות פעילותו בסנאט, להיטיב את מצבם של הזרמים העיקריים במפלגה באמצעות מהלכי חקיקה מעשיים וספציפיים.
יתרה מזאת, מבט לעבר סיבוב הפריימריז הבא העתיד להתקיים ביום שלישי הקרוב, מבהיר עד כמה נואש הוא מצבו של הסנאטור הוותיק. הסיבה: בכל מדינות המפתח שבהן תתקיים המערכה, ובכללן פלורידה, אילינוי ואוהיו (שהרכב אוכלוסיית המצביעים הדמוקרטים שלה דומה לזה של מישיגן), שבסך הכל ישגרו לוועידת המפלגה 510 צירים, יתרונו של ביידן בסקרים ניכר ואף ממשיך לצמוח בכל יום. בפלורידה (שבה נמצא ריכוז גבוה של קשישים הרחוקים בחשיבתם שנות אור מן המצע הרדיקלי של סנדרס) יתרונו עומד היום על לא פחות מ־30 אחוזים. על רקע זה, כשהוא מחובק על ידי ממסד המפלגה וכל שלושת מועמדיה המתונים, שפרשו זה לא מכבר מן המרוץ, דוהר ביידן בבטחה אל עבר המינוי. קריאתו האחרונה לאיחוד השורות ולאיחוי הקרעים במחנה הדמוקרטי לקראת ההתמודדות עם הנשיא טראמפ, מעידה על כך שאין בכוונתו להשקיע משאבים בהמשך ההתנצחות עם סנדרס המוכה, אלא, במקום זאת, להפגין כלפיו רוחב לב בניצחון ובכך לבנות תשתית מפלגתית רחבה לקראת הדו־קרב האמיתי.
עם זאת, לפחות בשלב הנוכחי, הסנאטור מוורמונט אינו מוכן עדיין להסיק את המסקנה ממצבו העגום ולהניף דגל לבן. אחרי הכל, הסגירות המחשבתית והקשיחות הדוקטרינרית היו מאז ומתמיד הסממנים העיקריים בצופן התפעולי של המהפכן, הנחוש כעת להמשיך במלחמתו האבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
