פעולות חיפוש והצלה נמשכו גם הלילה בבניין שקרס במיאמי, ונכנסו הבוקר (שלישי) ליומן החמישי. בארבעת ימי החיפושים שעברו נמצא ניצול אחד בלבד, נער כבן 15, ועד כה התגלו כבר עשר גופות. 151 עדיין נעדרים.
הצוות הישראלי, המונה 11 חיילי פיקוד העורף, נכנס לסבב החיפושים ומשתמש בכל טכנולוגיה אפשרית על מנת למצוא את הנעדרים, שככל שעובר הזמן כך הסיכויים למוצאם הולכים ופוחתים.
השר לענייני התפוצות נחמן שי החל להיפגש עם נבחרי הציבור ונציגים בקהילה המקומית, וכן עם אנשי ממשל ולהתראיין לתקשורת הזרה. "אני לא חושב שהתראיינתי בצורה כזאת כבר שנים", אמר שי ל"ישראל היום". "פרט לפגישות עם משפחות הקורבנות והנעדרים, אני מעוניין לעמוד על הפעילות של כוחות החילוץ וההצלה".
מאור אלבז, הקונסול הכללי במיאמי, נכנס לתפקיד רק לפני כשבוע, ומיום חמישי בלילה הוא כמעט לא ישן. מה שהוא עבר בימים הללו, בעלי תפקיד דומים לא עברו בכל תקופת כהונתם. "אני רק מדבר איתך על מה שעברתי בימים האלה, ואני מתחיל לבכות. לפני יומיים הייתי עם המשפחות במפגש קשה, ויהיה הרבה יותר קשה. זה אירוע טרגי בממדים מטורפים", אמר אלבז ל"ישראל היום" והוסיף: "אי אפשר להסביר את זה. בניין בארצות הברית, בעיר מודרנית, פשוט קורס באמצע הלילה".
"לא הייתי בקונסוליה מיום רביעי, וגם כל הצוות שלי מפוזר איפה שרק ניתן לעזור", המשיך אלבז, "אחד מחברי הצוות נמצא באופן קבוע במלון עם המשפחות, ועוזר אחר נמצא עם הארגון היהודי AJC. הצלב האדום פנה אליי ואמר: 'זאת רשימת התרופות שהאנשים שנותרו ללא קורת גג זקוקים להן'. אמרתי להם 'קחו את כרטיס האשראי שלי ותשתמשו בו'". אלבז אמר לנו שהוא יודע שהימים הבאים עומדים להיות כואבים הרבה יותר, ימים של לוויות ואבל. "אנחנו מגדלור עבור אותן משפחות, ולא רק בשביל היהודים אלא לכולם. אמנם עדיין יש תקווה - אבל קטנה, אני לא זה שייקח את התקווה מהמשפחות. אין לי בשורות טובות, לצערי".
בינתיים, באתר ההרס שנותר מהבניין בן 55 הקומות, אנשי החילוץ של הכבאות החלו להשתמש בכלים כבדים כדי להסיר לאט ובזהירות מתכות, פלטות בטון ופסולת לא יציבה משכבת ההריסות העליונה, שעלולה ליפול ולפגוע במצילים עצמם, וצוותים של כלבים מאומנים מרחרחים בקביעות את האתר. אלן קומינסקי, ראש מחלקת ההצלה במחוז מיאמי־דייד, אמר כי צוותו נאחז בתקווה למצוא מישהו בחיים, אך פעולות החילוץ מבוצעות באיטיות ובשיטתיות. קומינסקי אמר בראיון לעיתונאים כי: "אנחנו לא יכולים פשוט להיכנס ולהעביר דברים בצורה לא יציבה, כי זה יוביל לתוצאה הגרועה ביותר".
בינתיים משפחות רבות המחכות להתוודע לגורל יקיריהן מבינות כי התקווה למציאת קרוביהן בחיים הולכת וקטנה. "אנחנו רק מחכים לתשובות. זה מה שאנחנו רוצים", אמרה לערוץ מקומי דיאן אוחיון, שהוריה, מרים וארני נוטקין, היו בבניין, "וכרגע אין לנו אף תשובה אחת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו