יום הבחירות בארה"ב הגיע, והתחושה היא שאם יש משהו אחד שכולנו מסכימים עליו - הוא שמדובר בבחירות הרות־גורל.
בתור אחד שעבד בממשל טראמפ, באופן לא מפתיע אני רוצה שמי שהיה הבוס שלי במשך כמעט רבע מאה ינצח. אני גם משוכנע שהדרך שהוא יתווה היא הטובה ביותר עבור אמריקה, עבור המזרח התיכון ועבור העם היהודי. אבל גם מעבר לכך, אני סבור שיש משהו חשוב יותר לומר ביום זה.
קמלה האריס: "אעשה כל שביכולתי כדי שהמלחמה תסתיים בהקדם והחטופים יחזרו"// מתוך X
השנים הבאות יהיו קריטיות לעתיד המערב, ללא קשר לזהות המנצח. בין שהעולם החופשי יונהג על ידי דונלד טראמפ ובין שזו תהיה קמלה האריס שתוביל אותו, חובה על אנשים טובים ברחבי העולם לחזק את הביטחון שלנו, לשפר את מעמדן של מדינות המערב ולשמור על מעמדנו כפורצי דרך טכנולוגיים וכמעצמות כלכליות.
בעוד זה נכון בכל רחבי המערב - אתמקד בשתי מדינות שבהן יש שסע וקיטוב משמעותיים: ישראל וארה"ב. ללא קשר למי שיעמוד בהנהגת שתי המדינות האדירות האלה, הדרך הטובה ביותר להגשים את השאיפות הבסיסיות שלנו עבורן היא בכך שננסה לרפא את הפצעים הפנימיים ולחזק את תחושת האחדות שלנו.
בארה"ב ובישראל, הוויכוחים על הדרך הנכונה להתמודד עם סוגיות חברתיות ופוליטיות טעונות חדרו לכל חלקה טובה. מצד אחד, זה בריא וטבעי: עלינו להתווכח על הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסכסוך הישראלי־פלשתיני, עם הרפורמה המשפטית, עם המתח בין חילוניים לדתיים ועוד. אבל בתקופות מתוחות כאלה, שבהן אנחנו מחלקים את העולם בין "הקבוצה שלך" לבין "הקבוצה שלי" - לעיתים קרובות אנחנו נותנים למצב להגיע לפילוג ולעוינות.
גם ויכוח מכובד אינו מספיק. דווקא ברגעים כאלה, עלינו להכיר בכך שכשגורמים עוינים חשים בפילוג שלנו, הם מריחים דם. היכולת לנהל ויכוח נוקב היא עדות לעוצמה, אבל כשאנחנו מתייחסים לחברינו כאל אויבים זה מבטא חולשה מסוכנת.
לא מסכימים על הכל
כדי להשיג אחדות אמיתית צריך שילוב ידיים, גם כשאיננו מסכימים על פרטים רבים. ימין ושמאל, חילונים ודתיים, וכן, גם אזרחים ערבים ומיעוטים - כולם צריכים מושב סביב השולחן, מערכת משותפת של זכויות וחובות ונכונות להתעלות לעיתים מעל האינטרס העצמי לטובת הקהילה. כדי לבנות אחדות בריאה צריך ליצור גשרים עם אלה שאיננו מסכימים איתם, ולהסביר מדוע אנחנו לא מסכימים. צריך גם להתפשר כשאפשר, או לומר מהן הסיבות הלגיטימיות שבגינן פשרה עשויה להיות בלתי אפשרית. כל אלה מהווים תנאים הכרחיים לאחדות בריאה.
אילון מאסק ודונלד טראמפ בעצרת במדינת פנסילבניה
אני סבור שהן בישראל והן בארה"ב, המחויבות הבסיסית שלנו להשגת יציבות באמצעות עוצמה היא מה שצריך לאחד בינינו. יש להכיר ולהילחם באלה שמאיימים על אזרחינו או על אורח חיינו, אך יש לעשות זאת תוך התחשבות במדינות שנשאבו אל תוך סכסוכים שהן לא מלבות, ושעשויות לשתף פעולה עימנו במטרה להפחית את האלימות, או אפילו למגר אותה.
לאור זאת, אני מקווה שישראל וארה"ב יגלו הבנה כלפי שכנותיה הערביות של ישראל - אלה שחתמו על הסכמי אברהם, ואלה שעדיין לא חתמו אך בתקווה עשויות לעשות זאת. קשה לומר שאנחנו מסכימים על הכל - אבל אנחנו זקוקים אלו לאלו במישור הכלכלי, המדיני והביטחוני, באזור שבו חלק מהמנהיגים מחפשים רק כאוס, אלימות והרס.
לא לוותר על הצד השני
יש לי הערה נוספת בנוגע לצורך באחדות בין בעלות ברית: כדי באמת להצליח כמעצמה עולמית, על הישראלים ללמוד לשים את עצמם בנעליהן של בעלות בריתם הנוכחיות והעתידיות, ולהבין טוב יותר את צורכיהן ואת החלטותיהן. לכל המדינות הללו, מארה"ב ועד למדינות ערב, יש היבטים עצמאיים במובנים מסוימים, אך במובנים אחרים הן שזורות זו בזו בדרכים רבות - ובכלל זאת גם מדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתו עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן // רועי אברהם - לע"מ
כשם שישראל היא מדינה עצמאית עם מערכת בעיות ייחודית ועם הזכות לקבל את החלטותיה בעצמה, כך גם בעלות בריתה ושכנותיה. גם אם האמריקנים בוחרים מדי פעם ללכת בדרך שהישראלים היו מעדיפים שלא ילכו בה, זה לא מעיד בהכרח על נטישה. אף צד בברית הדו־צדדית שלנו לא יכול להרשות לעצמו לוותר על הצד השני, ולא משנה עד כמה נערער על המדיניות של הצד השני. גם למדינות ערב יש את המגבלות, את המטרות ואת הציפיות שלהן, שעשויות להיות שונות מאלה של ישראל. אין פירוש הדבר שלא ניתן למצוא מכנה משותף.
"עם ישראל חי" היא הבטחה, אבל היא גם משימה: מה אנחנו עושים כדי להבטיח שעם ישראל יחיה? חלק מרכזי מהמשימה הזאת הוא הפניית עורף לפילוג, ונקיטת צעדים לקראת איחוד האנשים הטובים והאומות הגדולות בעולם.
ביום הבחירות הזה, אני מתפלל שכוחות האחדות האמיתית ינצחו. שאלוהים יברך את אמריקה, את ישראל ואת בעלות בריתה החדשות והעתידיות. שאלוהים יברך את צה"ל, שבמלחמתו הצודקת נגד הרוע מגלם את רעיון האחדות, ובכך מגן לא רק על מדינת ישראל, אלא על יהודים בכל העולם.
ג'ייסון גרינבלט היה יועץ מיוחד והנציג לשיחות בינלאומיות של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב. בשנים 2019-2017 כיהן כשליח הממשל האמריקני למזרח התיכון, ולפני כן היה סגן נשיא ויועץ משפטי ראשי של ארגון טראמפ. גרינבלט היה ממובילי "תוכנית המאה" של ממשל טראמפ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו