קמלה האריס תשמור על ישראל ועל הדמוקרטיה האמריקנית

בניגוד לטראמפ, האריס מבטיחה נאמנות לשלטון החוק ולחוקת ארה"ב, ואת המשך התפקיד הגלובלי שארה"ב ממלאת בעולם מאז סוף מלחמת העולם השנייה • ממשל האריס ימשיך את המאמצים החשובים שנקטו הנשיא ביידן, מזכיר המדינה בלינקן ומזכיר ההגנה אוסטין כדי לשקם ולהעמיק את הבריתות האמריקניות, גם עם ישראל

המועמדת הדמוקרטית לנשיאות קאמלה האריס במהלך עצרת בחירות באריזונה. צילום: אי.אף.פי

אמריקנים שלא השתתפו בהצבעה המוקדמת ילכו היום לקלפיות כדי להכריע אם ארה"ב תישאר דמוקרטיה ליברלית מתפקדת, מדינה שעומדת לצד בעלות בריתה, לרבות ישראל - או שהיא נוטשת אותן. זוהי הבחירה בין קמלה האריס לדונלד טראמפ.

הצבעה להאריס היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהברית האמריקנית עם ישראל תישמר גם בצוק העיתים. בניגוד לדעה המקובלת, שיש לה שותפים גם בממשלת ישראל, ניצחון של טראמפ עלול להוביל לנטישה של הברית עם ישראל. הרעיון שטראמפ יהיה "טוב לישראל" הוא אחת האשליות הגדולות של הפוליטיקה היהודית השמרנית בשנים האחרונות.

האריס בעצרת בחירות: "טראמפ מרוכז רק בעצמו" // רויטרס

בניגוד לטראמפ, האריס מבטיחה נאמנות לשלטון החוק ולחוקת ארה"ב, ואת המשך התפקיד הגלובלי שארה"ב ממלאת מאז מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה והשנים שאחרי פיגועי 11 בספטמבר. התפקיד הזה כולל כעת תמיכה איתנה ובלתי מעורערת בהישרדות ישראל וברווחתה. האריס הפגינה אומץ בתמיכתה המתמדת בזכות ישראל להגן על עצמה, גם כשעמדה זו הפכה לבלתי פופולרית באגף השמאלי של מפלגתה.

בפנותה לרפובליקנים, שמאסו באוטוריטריות של טראמפ, בגסות הרוח הגוברת שלו, באיומיו לנקוט אלימות ובסובלנותו כלפי אנטישמיות, גזענות וסקסיזם בשורות אנשיו, האריס בנתה קואליציה רחבה - ואילו טראמפ רק העלה הילוך בפניות לבייס הזועם ונוטר הטינה שלו. האריס הבטיחה להאזין לאלה שלא מסכימים עימה, שעה שטראמפ מפזר רמזים אפלים על "האויב מבפנים", דהיינו המפלגה הדמוקרטית.

ימין בדלני ופולחן אישיות

השמאל האנטי־ציוני המקטרג על ישראל לא השתלט על המפלגה הדמוקרטית. מנגד, הימין הבדלני בצורת פולחן האישיות סביב טראמפ נותן את הטון במפלגה הרפובליקנית. כפי שהזכיר לנו לאחרונה ג'ייקוב היילברון בספרו "America Last" - בדלנות, התלהבות מדיקטטורים זרים ותיעוב כלפי התערבות בפוליטיקה הבינלאומית מצויים כבר זמן רב כזרם בתוך המפלגה הרפובליקנית.

מפגין התפרץ בעצרת של של קמלה האריס: "את זונחת את הילדים הפלשתינים למוות"

כפי שמזכיר המדינה אנתוני בלינקן הצביע לאחרונה במאמר במגזין "Foreign Affairs", קבוצה קטנה של "כוחות רוויזיוניסטיים" הכוללת את רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה מבקשת לשנות את עקרונות המערכת הבינלאומית. הפלישה הרוסית לאוקראינה ואיומי איראן על ישראל הם חלק מהמאמץ הזה.

למרות האיומים האלה, טראמפ הביע הערצה ביזארית כלפי פוטין, שהכריז מלחמה על אוקראינה וככל הנראה הורה על התנקשויות ברוסים המתנגדים לשלטונו. ההתלהבות המשונה של טראמפ מפוטין ומאמונות היסוד הבדלניות שלו תשמש נגד תקיפה אמריקנית או תקיפה אמריקנית־ישראלית משותפת באיראן.

קמלה האריס: "אעשה כל שביכולתי כדי שהמלחמה תסתיים בהקדם והחטופים יחזרו" // מתוך X

לא סביר שאדם המשתלח בליז צ'ייני, אחת ממאות הפוליטיקאים והיועצים הרפובליקנים שעברו צד, וקורא לה "נץ מלחמה", יפקוד על הצבא האמריקני לתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית, בוודאי כשתקיפה כזו תפגע בבעלת ברית של רוסיה. כשייאלץ לבחור בין יחסים טובים עם רוסיה לבין יחסים טובים עם ישראל - בהחלט אפשר להעלות על הדעת שטראמפ יעדיף את רוסיה.

זן אמריקני של פשיזם

כוחה של ארה"ב להשפיע על ענייני העולם וגם להתייצב להגנת ישראל לא נובע רק מעליונות צבאה. הוא נשען גם על הבריתות - ובראשן נאט"ו. בכהונתו הראשונה פקידים שמרנים מנוסים מנעו ממנו להחריב את נאט"ו. היה וטראמפ יחליט לממש את איומיו להחליש את הברית המערבית - אם ייבחר שוב החסמים האלה כבר לא יהיו שם. תחתיהם, טראמפ יקיף את עצמו במלחכי פנכה ובאידיאולוגים ששותפים לדחפי "אמריקה תחילה" שלו. במחצית הכהונה הראשונה, ובוודאי בעקבות מאמציו לשבש את אישור התוצאות של הבחירות, התברר בעליל שטראמפ אכן מייצג זן אמריקני ייחודי של פשיזם. הוא מתייחס למערכת החוקים ככלי להיטיב עם עצמו. אין לו הבנה של מערכת האיזונים והבלמים בארה"ב, וגם לא הערכה כלפיה.

מנגד, ממשל האריס ימשיך את המאמצים החשובים שנקטו הנשיא ביידן, מזכיר המדינה בלינקן ומזכיר ההגנה אוסטין כדי לשקם ולהעמיק את הבריתות האמריקניות, גם עם ישראל. למרות החיכוכים, ממשל ביידן־האריס עמד לצד ישראל בשנה המורכבת והטרגית מאז 7 באוקטובר.

קמלה האריס התגלתה כפוליטיקאית שמאל־מרכז, עם דגשים שונים מאלה של ביידן, אך כזו שתמיכתה בישראל בלתי מעורערת. הבחירה בה תעניק את הערובה הטובה ביותר לארבע שנים נוספות של תמיכה בלתי מתפשרת בישראל, ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה הליברלית ומוסדותיה בארה"ב.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת מרילנד בקולג' פארק. ספרו האחרון "שלוש פנים של אנטישמיות" ראה אור השנה

עריכה: דוד ברון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר