הנורמליזציה עם סעודיה תלויה בזהות הנשיא הנבחר

בסעודיה עוקבים בחשדנות בריאה אחר הבחירות לנשיאות בארה"ב. בניגוד למצופה, בממלכה הערבית לא מהמרים על איש מבין המועמדים.

כמו במהפכה שהוביל לגיוון הכלכלה המקומית, כמו בחיזורו אחרי בעלי ברית חדשים - קרובים ורחוקים, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לא נמצא בכיס של דונלד טראמפ או של קמלה האריס.

מקורביו מזכירים איך ידע להתנהל בקשיחות ובחוכמה עם ג'ו ביידן. כמועמד לבחירות, הבטיח הנשיא הנוכחי להפוך את ערב הסעודית ל"מדינה מצורעת". העילה: פרשת רצח הפובליציסט ג'מאל חאשוקג'י. לפי ההערכות בארה"ב, לנסיך היתה אחריות ישירה לכך. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים: ביקור מתחנף של ביידן בסעודיה בצל מחירי הנפט המאמירים, הבטחות לעסקאות נשק ולערובות ביטחוניות, בקשות לנורמליזציה עם ישראל והתרחקות מהחיבוק הסיני.

אין הרבה תקוות

בכל אופן, בקרב הגורמים השמרנים בממלכה התחזית פסימית למדי. "שני המועמדים הם פוליטיקאים דהויים ואף אחד מהם אינו מהווה דמות מנהיגותית מקובלת. העמדה של שני המועמדים כלפי מדינות ערב היא שלילית וכמעט אחידה באופן כללי", העיר על כך חבר ותיק במועצת השורא הסעודית. להערכתו, "מוקדם מדי לחשוב שהדמגוג טראמפ יפסיד בבחירות להאריס, שכן עדיין יש לו סיכוי לזכות".

ובכלל, לדברי אותו גורם סעודי, משקיפים מסכימים שהמוניטין של ארה"ב הידרדר לאחרונה - במיוחד בעקבות האירועים בעזה, באוקראינה ובאפגניסטן. המשותף לשלוש הזירות הללו הוא חוסר גיבוי מספק של הממשל האמריקני לבעלות הברית המובהקות שלו. ואם כך, הרי שיש לקחת בעירבון מוגבל את ההבטחות של הדוד סם. ברגע האמת לא בטוח שהוא יהיה שם כדי להציל מהטאליבן, מטהרן או ממוסקבה. מקסימום, יעביר משלוח נשק ויעשה לך פרצוף.  

על רקע זה, בריאד חותרים לחזק את היחסים שלהם עם שני כוחות בינלאומיים אחרים – הארגון הכלכלי BRICS, שמובילות סין, הודו ורוסיה; והאיחוד האירופי. המעצמות ממזרח אמורות לשמש כמשקל נגד למערב. במילים אחרות, לנטרל את הסיכון שמישהו בבית הלבן יחליט להטריד את הסעודים בסוגיות הנוגעות לזכויות אדם ולהליכים דמוקרטיים. 

מול האירופאים, הסעודים מנסים לקדם תוכניות לחיזוק הרשות הפלשתינית. היוזמות המדיניות מציגות את הממלכה באור חיובי כגורם מתון, מה שבשאיפה יקל על חיזוק הקשרים הכלכליים. נראה שסעודיה בונה על הקהל האירופי בתור לקוח עיקרי במיזמי התיירות שלה, שאחד מהם, האי סנדאלה בים האדום, נפתח לאחרונה למבקרים. זהו היעד הראשון של פרויקט ניאום, שקורם עור וגידים.

בהקשר זה, חבר במשפחת המלוכה הסעודית כתב לאחרונה כי "מדינות המפרץ יוצרות קשרים חדשים כאשר הן מפחיתות את התלות שלהן בארה"ב. השינוי הכלכלי באזור תורם לכך, והניע אותן לגוון את השותפים הכלכליים והביטחוניים שלהן. זמן רב אירופה והמפרץ לא בחנו לגמרי את הפוטנציאל בשיתוף פעולה. בשנתיים האחרונות זה השתנה".

משקל כלכלי רב

בניגוד לכך, באגפים היותר ליברליים (במובן הכלכלי של המילה) עדיין נותנים משקל רב לארה"ב. בכתב העת הסעודי "אל־מג'לה" נכתב בכתבת פרופיל: "אם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה - סביר להניח שהוא ישמור על הקו הקבוע שלו וימשיך לתמוך בעוצמה בישראל, גם אם הוא קרא לנתניהו לסיים את המלחמה לפני שייכנס לתפקידו. תמיכתו בישראל בלתי ניתנת לערעור, אבל הוא גם שואף להימנע מסכסוכים במזרח התיכון, שארה"ב עשויה להיות מעורבת בהן".

עוד העריכו במגזין הסעודי כי "טראמפ יפעל להגדלת מספר המדינות שיחתמו על הסכמי אברהם ויפעל לשיתוף פעולה של סעודיה בנוגע לכך. הוא מעדיף להשלים עסקה ביטחונית וגרעינית עם סעודיה, אך הוא יתקשה להעביר זאת בסנאט. באשר לאיראן - טראמפ, בהיותו חובב עסקאות, עשוי להיות פתוח למשא ומתן על הסכם חדש".

באשר לקמלה האריס, המגזין מציין כי קשה יותר לחזות את ההתנהלות שלה. "הניסיון הישיר שלה במדיניות חוץ מוגבל", הזכירו ב"אל־מג'לה", "הנשיאות שלה עשויה להיחשב בתור המשך של ממשל ביידן, או אפילו בתור קדנציה רביעית של ברק אובמה - כלומר הפקידים והיועצים ישתייכו כנראה לקבוצת הדמוקרטים שעבדו עם ביידן ואובמה. עדיין לא ברור איך תגיב ותפעל כנשיאה - וזה יהיה מבחן חשוב לאישיות שלה".

יתר על כן, במגזין הדגישו כי "אולי אחת הסיבות שדחפו את נתניהו לסגור חשבונות עם אויביו במזרח התיכון היא הידיעה שלא יהיה לו חבר בבית הלבן אם האריס תנצח, שכן היא תחזיר את עקרון שתי המדינות לשולחן". לכאורה מדובר בעיקרון שתורם לדרישות הסעודיות לכינון יחסים עם ישראל. בפועל, ללא ידיד אמת של ישראל בבית הלבן, הסיכוי לנורמליזציה בין ריאד לירושלים נמוך ביותר.