מפקד הצבא האמריקני לשעבר במאמר מדאיג: ארה"ב אינה מוכנה למלחמה של העתיד - והיא כבר כאן

"אמריקה אינה מוכנה למלחמות של העתיד – והן כבר כאן", זו כותרת המאמר שפרסם יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, מארק מילי, במגזין Foreign Affairs.

במאמר הראשון שפרסם מאז פרישתו מהתפקיד בסוף ספטמבר אשתקד, מתאר מילי את השינוי המהיר שמתרחש בשדות המערכה. "באוקראינה, עתיד המלחמה הופך במהירות להווה שלה. אלפי כטב"מים גודשים את השמיים. הכטב"מים האלה ומפעיליהם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לחמוק ממכשולים ולזהות מטרות פוטנציאליות. מודלים של AI גם עוזרים לאוקראינה לתכנן תקיפות. הודות למערכות האלה, חיילים אוקראינים מורידים טנקים ומיירטים מטוסים ביעילות הרסנית. יחידות רוסיות מוצאות את עצמן תחת תצפית קבועה, וקווי התקשורת שלהן פגיעות – והדבר תקף גם מהצד ההפוך. שתי המדינות דוהרות בפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות אף יותר שיכולות לבלום מתקפות בלתי פוסקות ולהתגבר על מערכות ההגנה של האויב".

השינוי אינו שמור רק לאוקראינה. מילי, שכתב את המאמר יחד עם מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, מציין כי בסודן ובמיאנמר, משתמשים המורדים והממשלה בכלי רכב בלתי מאוישים. כבר ב-2020 כטב"מים אוטונומיים מתוצרת טורקיה תקפו כוחות של הממשלה הלובית - ללא מעורבות אדם.

באותה השנה, אזרבייג'ן השתמשה בכטב"מים תוצרת טורקיה וישראל כדי לכבוש את נגורנו-קרבאך. ובעזה, כותבים מילי ושמידט, ישראל השתמשה באלפי כטב"מים מונחי AI כדי לסייע לצה"ל לנווט בשטח אורבני. "במובן מסוים, אין דבר מפתיע בקצב השינויים: המלחמה תמיד המריצה חדשנות. אבל התמורות היום מהירים באופן בלתי רגיל ותהיה להם השפעה מרחיקת לכת הרבה יותר. מלחמות העתיד לא יוכרעו על ידי מי שיוכל להציב יותר כוחות או להפעיל יותר מטוסים, אוניות וטנקים; תחת זאת, צורתן תיקבע על ידי מערכות נשק אוטונומיות יותר ויותר ואלגוריתמים משוכללים".

ואיפה ארה"ב בתחום הזה? לדברי מילי, בפיגור רציני. "ארה"ב אינה מוכנה לעתיד הזה. צבאה אינו ערוך באופן מלא להילחם בסביבה שבה יוכל רק לעתים נדירות ליהנות מאפקט ההפתעה. מטוסיה, אוניותיה וטנקיה אינם מצוידים כדי להתגונן ממתקפת כטב"מים. הצבא עוד לא אימץ את הבינה המלאכותית. הפנטגון אפילו אינו מתקרב למספר היוזמות הנדרש כדי לתקן את הכשלים – ומאמציו הנוכחיים מתקדמים לאט מדי". ומה לגבי היריבות האסטרטגיות של וושינגטון? רוסיה, כאמור הציבה כטב"מים רבים שפועלים על בסיס AI, ואילו סין הכריזה על בנייה מחדש של צבאה, בדגש על שיפור המוכנות הטכנולוגית.

מילי ושמידט טוענים עוד כי דווקא בגלל השינויים המהירים, חזות המלחמות הקרובות דווקא ניתנת לניבוי. כך, למשל, אינטגרציה של מערכות AI תקצר את הזמן בין התכנון לביצוע; ייתכן שלבינה המלאכותית תינתן אפילו סמכות לפקד (השניים כותבים כי סין כבר העניקה ל-AI סמכות פיקודית במשחקי מלחמה); ואם עד כה האוטומטיזציה התמקדה בחילות הים והאוויר (למשל, כלי שיט וכלי טיס בלתי מאויישים), לא ירחק היום שבו רובוטים חמושים יצעדו במקום כוחות חי"ר במשימות קרקעיות. הם מציינים כי המלחמות הבלתי-מאוישות יצליחו לשמור על חיי אדם - וגם יהיו זולות יותר. בה בעת, תפוצה רחבה של טכנולוגיות מתקדמות עלולה לחזק גם גורמים לא-מדינתיים כמו ארגוני טרור - וגם זה איום שיש להיערך אליו.

פרק נפרד מוקדש להכרח לשמר ולפתח נורמות בשימוש מלחמתי בבינה המלאכותית. "מדינה אוטוקרטית עלולה בקלות להשתמש במערכות AI שנבנו לאיסוף מודיעין צבאי נגד מתנגדי המשטר או יריבים פוליטיים", מזהירים שמידט ומילי ומביאים כדוגמה חברות מסין ומרוסיה. אבל לדבריהם, החשש אינו שמור רק ליריבות של ארה"ב – וכדוגמה מביאים השניים את מערכת "לבנדר" הישראלית, שלדבריהם (ולפי פרסומים במגזין 972+) משמשת לתקיפות בעזה ואין בה לכאורה פיקוח אנושי מספק למניעת פגיעה בחפים מפשע.

"במקרה הגרוע ביותר, מלחמת AI עלולה לסכן את האנושות. משחקי מלחמה שנוהלו בידי מודלים של OpenAI, מטא ו-Anthropic, גילו כי בהשוואה למשחקים אנושיים, מודלים של AI נוטים יותר להסלמה פתאומית למלחמה קינטית, לרבות מלחמה גרעינית. לא נדרש דמיון רב כדי להבין לאן הדבר עלול להוביל. ב-1983, מערכת נ"ט סובייטית זיהתה בטעות אור שהוחזר מהעננים כמתקפת טילים גרעיניים. למרבה המזל, לצבא הסובייטי היה חייל שפיקח על האות הנכנס ושלל את האיום". מילי ושמידט מציינים כי אז כהיום נדרש שיתוף פעולה בין המעצמות, ומברכים על כך שהנשיאים ביידן ושי התחייבו לדון בסיכונים ובסוגיות הבטיחות הנובעות מהטכנולוגיות החדשות. לדבריהם, "וגם אם סין לא תשתף פעולה, על ארה"ב לוודא שהשימוש שלה ב-AI נמצא תחת פיקוח הדוק...".

"המלחמה מאוסה, חייתית ולעתים הרבה יותר מדי ארוכה", מסכמים השניים את המאמר עם פרפרזה על משפט נודע מהפילוסוף האנגלי תומס הובס*. "תהיה זו אשליה לחשוב שהטכנולוגיה תשנה את הטבע האנושי הבסיסי של העימות. אבל אופי המלחמה משתנה הן במהירות וביסודיות כאחת. על ארה"ב להשתנות ולהסתגל, ועל הפקידים האמריקנים לעשות זאת מהר מיריביהם. וושינגטון אולי לא תעשה הכל נכון – אבל היא חייבת לפעול באופן שגוי פחות מאויביה".

______________

* בתיאורו את המצב הטבעי, שבו בני אדם חיים ללא ויתור על כוחם לטובת הריבון, כותב הובס כי הם סובלים "מפחד מתמיד וסכנה מתמדת מפני מוות אלים; וחייו של אדם הם חיי בדידות, דלים, מאוסים, חייתיים וקצרים". [תומס הובס: "לויתן", תרגם אהרן אמיר; ירושלים, הוצאת שלם, התש"ע; עמ' 88]