זה שעולה וזה שיורד: חקירה חדשה נפתחה נגד טראמפ - דה סנטיס מקבל אהדה

 משרד המשפטים האמריקני חוקר את נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, כמי שהיה שותף לקנוניית הפלישה לקונגרס האמריקני ב-6 בינואר 2021. כך דיווח אמש (שלישי) הוושינגטון פוסט.

העדויות האחרונות שנשמעו בוועדת החקירה של הקונגרס בהחלט מסבירות מדוע טראמפ כבר לא נתפס רק כשותף פסיבי לאירועים המהממים לפני שנה וחצי. בין היתר נטען שהפיץ ביודעין את הטענה על זיוף הבחירות, היה בקשר ישיר עם נציגי המפגינים, מנע במכוון את פיזורם ואף חנק את הנהג של השירות החשאי, כשזה סרב להוראתו לנסוע אליהם. אך הרבה יותר מאשר סוגיה פלילית-משפטית, חקירתו של טראמפ היא עניין פוליטי.

בגרעין הקשה של המפלגה הרפובליקנית חשבו מתחילת הדרך שוועדת החקירה תהיה כלי למנוע ממנו התמודדות חוזרת על הנשיאות. כך שמבחינת רבים מהם, התוכן שנשמע בדיונים כלל לא משנה. אדרבה, זו הוכחה נוספת שהממסד שגנב את הבחירות ממשיך לרדוף את טראמפ ולכן יש רק לצופף יותר את השורות סביבו.
גם טראמפ רואה כך את הדברים.

בכינוס של המפלגה הרפובליקנית בשבת אמר הנשיא לשעבר כי "אם אודיע שאני לא מתכוון להתמודד לתפקיד, הרדיפה אחריי דונלד טראמפ תיפסק מיד. אבל זה מה שהם רוצים שאעשה. ואתם יודעים מה? אין סיכוי שאעשה את זה (אמנע מהתמודדות בגלל האשמות הוועדה – א"כ)". למעשה, הסגירה של הוועדה על טראמפ צפויה לדעת לא מעט אנליסטים לפעול הפוך בדיוק. כדי להרתיע את המערכת המשפטית מניהול הליכים נגדו, טראמפ יודיע בקרוב, חודשים רבים לפני התזמון המקובל, שהוא רץ שוב לנשיאות ב-2024.

אך בצד ביצור מעמדו של טראמפ, נראה שלעדויות הנשמעות בוועדה יש גם השפעות הפוכות. עוד ועוד עוזרים ויועצים ששרתו בבית הלבן, בחודשים הקריטיים שבין הבחירות בנובמבר 2020, לבין ההתפרעות ב-6 בינואר 2021, מעבירים חומרים לוועדה ואף מעידים בפניה. הדברים שהם אומרים, כמו גם עצם ההתפרקות של חלק מהמעגלים שהקיפו את טראמפ, מחלישים במעט את הפופולריות שלו במפלגה. שלא יובן לא נכון. טראמפ הוא ללא ספק האיש החזק במפלגה הרפובליקנית. מילה שלו, ממליכה או מדיחה חברי קוגנרס, מושלים ותובעים.

ובכל זאת, בפעם הראשונה מאז 2016, מסתמן לו מתחרה במפלגה. קוראים לו רון דה סנטיס, והוא הכוכב העולה של הרפובליקנים. לישראלים, ולמעשה גם לאמריקנים רבים, שמו לא מוכר ועוד נחזור לבעיה הזו. אבל, לפעילי המפלגה האדומה, לבכיריה, לעיתונאים האוהדים אותה והמסקרים אותה וכן לסוקרים, כבר אין ספק.

המושל הצעיר של פלורידה, בן 43 בלבד, הוא מועמד אפשרי לנשיאות בבחירות 2024. הוא יותר אהוד, ממייק פנס (סגנו לשעבר של טראמפ) ומייק פומפיאו (שר החוץ של טראמפ), ניקי היילי (השגרירה לאו"ם), הסנטור טד קרוז, או כל דמות אחרת.

על פי כל הסקרים דה סנטיס מגיע למקום השני בקרב תומכי המפלגה הרפובקליקנית, לעיתים בפער גדול אחרי טראמפ (46% לעומת 25%) ולפעמים בהרבה פחות (45-36). אבל, וזה אבל גדול, האחרים, כלל לא מגיעים לאזור הדו ספרתי, בהשוואה לטראמפ או אליו. ויש עוד נתון, והוא לא פחות דרמטי. דה סנטיס בעליה, טראמפ בירידה. הנשיא לשעבר לא מצליח לחצות את רף 50 אחוזי האהדה, לא בקרב הרפובליקנים ובוודאי שלא בדעת הקהל הכללית.

העדויות האחרונות מוועדת החקירה לאירועי "הפלישה לקונגרס", פגעו בו כנראה. אחרי הכל, קצת מפחיד לשלוח לחדר הסגלגל אדם שחונק את הנהג שלו – לפחות על פי אחת העדויות. דה סנטיס לעומתו רק צובר אוהדים.

יותר ויותר בכירים רפובליקנים משבחים את המדיניות שנקט בשעתו טראמפ, אך מדברים בגלוי על האופי הבעייתי שלו. העיתונאי בן שפירו, שביקר לאחרונה בארץ, ומייק פנס, הם רק שתי דוגמאות לדמויות בולטות שמרחיקות את עצמן בפומבי מטראמפ. גם בוול סטריט ז'ורנל והניו יורק פוסט פורסמו מאמרי מערכת המעדיפים את דה סנטיס על טראמפ. אל מול החבילה הבעייתית שמציע טראמפ, מתחזק דה סנטיס שנתפס כימני, אמיץ, חזק אבל בלי בעיות אישיותיות.

אז מי אתה רון דה סנטיס?

על פי הביוגרפיה הרשמית הוא גדל במשפחת "צווארון כחול" שהיגרה לארה"ב מאיטליה. הוא סיים תאור ראשון במשפטים באוניברסיטת ייל ותואר שני בהרווארד. תוך כדי הלימודים התגייס לצי האמריקני ובין היתר שרת במחנה גואנטנמו ועם יחידת 'אריות הים' בעירק. הניסיון שצבר שם הוביל אותו לגבש עמדות ביקורתיות מאוד כלפי המשפט הבינלאומי בכלל ובית המשפט בהאג בפרט.

ב-2010 נישא לקייסי, עיתונאית ומגישת טלוויזיה ולזוג נולדו שלושה ילדים. בהודעה לקונית שלא נידבה פרטים, דיווח דה סנטיס בתחילת 2021 כי רעייתו מתמודדת עם סרטן. שנה לאחר מכן הודיע כי החלימה. לאחר השחרור מהשירות, פנה לקריירה פוליטית. ב-2012, והוא בן 33 נבחר לראשונה לבית הנבחרים של ארה"ב מטעם מדינת פלורידה. שש שנים אחר כך החליט להתמודד על משרת מושל מדינת פלורידה – אחת המדינות החשובות של ארה"ב.

הקרב על תפקיד מושל פלורידה, שעד לבחירתו התנדנדה באופן מסורתי בין דמוקרטים לרפובליקנים, היה קשה מאוד. דה סנטיס, ניצח אבל בפער זעום. הוא ספג התקפות והכפשות קשות מצד יריביו הדמוקרטים, כמו גם מהתקשורת המרכזית – עוד נחזור ליחס הנגדי שלו לתקשורת. מי שבא אז לעזרתו, היה נשיא ארה"ב באותה עת דונלד טראמפ.

בתפקיד המושל, דה סנטיס הביא לידי ביטוי את דרכו הפוליטית הייחודית. כמי שפגש אותו בשתי הזדמנויות – האחת בביקורו בארץ ב-2017 והשנייה בראיון שערכתי אתו בלשכתו בקונגרס שנה אחר כך – לא הופתעתי.

בחורף 2017, דה סנטיס הגיע לארץ במטרה לאתר מקום לשגרירות האמריקנית בירושלים. באותה תקופה ניטשו בתוך הבית הלבן של טראמפ, קרבות קשים בשאלה אם להכיר בירושלים או לא. דה סנטיס, בקו שיאפיין אותו לכל אורך הדרך, חתך. "אין שום סיבה שלא להכיר בירושלים ולהעביר את השגרירות", הצהיר במסיבת העיתונאים שלושה חודשים לפני שטראמפ נקט בצעד ההיסטורי.

מספר חודשים אחר כך יצאתי לראיין אותו בלשכתו בבית הנבחרים בוושינגטון. ניסיתי להבין מיהו חבר הקונגרס האמיץ, שעשה בקלות שכזו מה שלא עשו מעולם תומכי ישראל הגדולים ביותר. הרושם הראשון שדה סנטיס הותיר בי, מיד עם הכניסה לחדרו, הוא עוצמה. מדובר באיש חזק גופנית, נפשית ואידיאולוגית. אדם עם כתפיים רחבות, מטאפורית ופיזית. הוא הביע עמדות ברורות, מנומקות ופרו ישראליות, ברוב הנושאים.

בארון זכוכית גדול על הקיר, היו משומרים לראווה מדי הצי האמריקני שבו שירת. על שולחן קטן מימין הניח מישהו שתי כיפות שעליהן רקומים דגלי ישראל וארה"ב. התארים במשפטים מהאוניברסיטאות ייל והרווארד, והעיטורים לשבח מהשירות הצבאי, תלויים על הקירות. הרושם דה סנטיס הותיר אצלי הוא שמבחינתו המלחמה תמיד נמשכת. בסינים, באיראן, בטרור, וגם בשמאל הפרוגרסיבי.

דה סנטיס מדבר ופועל בלי היסוס בתחום בטאבו הקדוש ביותר עבור יריביו האידיאולוגיים – קהילת הלהט"ב. הוא נלחם מלחמת חורמה בספרי לימוד הנפוצים בשאר ארה"ב, לפיהם ילד יכול לבחור את מינו. דה סנטיס פשוט לא מסכים שעמדות כאלה ישלטו בשיח הציבורי. מיושן שכמוהו, בעיניו משפחה נורמטיבית היא אבא, אמא, וילדים. הוא כמובן לא היחיד שאלה עמדותיו, אך אפילו טראמפ לא מעז ללכת בתחום הזה הנפיץ הזה רחוק כמוהו. דה סנטיס, וזה אפיון מרכזי אצלו, פשוט לא מפחד.

לאחרונה למשל, שלל הטבות מס במיליארדים מענקית ההפקה 'דיסני', משום שזו הפרה חוק שהעבירה פלורידה, האוסר לקדם משפחות חד מיניות. ההתנגשות החזיתית בדיסני – שהפארק הענקי שלה באורלנדו הסמוכה הוא מקור הכנסה לא אכזב למדינת פלורידה - הייתה צעד שרבים לא האמינו שינקוט. דה סנטיס, גם בסיבוב הזה, לא מצמץ.

עוד קודם לכן, דה סנטיס טיפל בקורונה, בהיפוך מוחלט ממה שעשה שאר העולם. הוא התנגד לסגרים ולמסכות ולא ממש דחף את תושביו להתחסן. כשהעולם היה סגור, פלורידה רק נפתחה. התוצאה הייתה מספר גבוה של מתים במדינתו, אך הוא טוען שלא הקורונה היא הסיבה, אלא השיעור העצום של אוכלוסיה קשישה המתגוררת בפלורידה.

עמדותיו ומהלכיו הפכו אותו לבובת וודו של הדמוקרטים ושל כלי התקשורת המרכזיים. לא עובר שבוע בלי התקפה נגדו, לעיתים קרובות תוך סילוף של עמדותיו על מנת להציג אותו כחשוך, הומופוב, גזען לא דמוקרט ושאר ירקות.

אך כאשר ייענו אותו הדמוקרטים, כך תעלה קרנו אצל הרפובליקנים. בעיצומה של המגפה דה סנטיס הוריד מיסים ופתח את העסקים. הצעדים עצמם והרוח החופשית שליוותה אותם, הציתו נהירה של אנשים וכסף למדינה הדרומית, בכללם יהודים רבים מניו יורק.

השגשוג של ארץ השמש הנצחית, הפך אותה בעיני הרפובליקנים למודל עבור שאר ארה"ב. בעוד אמריקה קמלה תחת אינפלציה נוראית, חולשה עולמית ומחסור באנרגיה, פלורידה מלבלבת. כך הפך מושל המדינה לתקוות הרפובליקנים. גם היותו בן למהגרים תורם לתדמיתו בקרב המיעוטים.

בתנאים האלה מתבקש היה שדה סנסטיס ינטוש את פלורידה וייצא כבר עכשיו לקרב על הנשיאות. ביידן זקן ולא פופולרי ולדמוקרטים אין מועמד חלופי להציג במקומו. בעוד פלורידה משגשגת, כלל ארה"ב במיתון שלא היה כמוהו עשרות שנים. האידיאולוגיה הקיצונית של האגף השמאלי אצל הדמוקרטים לא מקובלת על רוב האמריקנים. על פניו הניצחון של דה סנטיס ממש מונח שם ורק צריך לקטוף אותו.

אף על פי כן, עד לרגע זה, רון דה סנטיס, 'לא עוסק בזה', אם לשאול ביטוי מהפוליטיקה הישראלית. "אני מרוכז במאבק על פלורידה", הוא שב ואומר לקראת ההתמודדות השנייה על תפקיד המושל בנובמבר הקרוב. הפעם אגב, הוא מוביל בגדול בסקרים.

ובכל זאת, כל הסימנים מלמדים שדה סנטיס מתכוון להתמודד כבר בבחירות 2024. הוא מתעמת על בסיס יומיומי עם ביידן, שמשחק לידיו ותוקף בחזרה. מודעות למען ריצתו לנשיאות כבר רצות בפוקס ניוז – ערוץ הבית של הרפובליקנים שגם מסתייג מטראמפ. המהלכים והמסרים של דה סנטיס, הם הרבה יותר מפלורידיאניים מקומיים. ניכר שהוא מנסה לכוון לכלל הציבור.

"יש לו סיבות טובות מדוע לא לרוץ", אומר גדעון ישראל, מומחה לענייני ארה"ב ובעל משרד לייעוץ פוליטי. "הדבר הראשון הוא כמובן טראמפ שנוהג לכסח ולהעליב את מי שמתמודדים מולו. דה סנטיס לא רוצה להתלכלך בקרבות בוץ עם הנשיא לשעבר. הוא לא רוצה משפט כמו 'יש לו ידיים קצרות', כפי שאמר טראמפ על הסנטור מרקו רוביו, וכך חיסל את מועמדותו לנשיאות ב-2016. כך שהוא קודם כל מחכה לראות מה יעשה טראמפ. חוץ מזה, הוא צעיר. מה בוער לו? הוא יכול לחכות ל-2028 כשטראמפ בוודאי לא ירוץ".

ויש מכשולים נוספים בדרך לנשיאות. בשלב הזה, שהוא אמנם מוקדם, דה סנטיס עדיין איננו דמות לאומית. הוא מוכר כמובן בפלורידה ובמפלגה הרפובליקנית, אבל שלא כמו טראמפ, לא הופיע במשך שנים על מסכי הטלוויזיות בכל רחבי אמריקה.

וכדי להיות דמות לאומית, לא יהיה מנוס ממעבר דרך התקשורת המרכזית, זו שבשלב הזה דה סנטיס, ובכן מחרים. הוא לא רק תוקף את "התקשורת שרק רוצה להכשיל אותנו בשאלות 'תפסתי אותך'", אלא פשוט סוגר בפניה אירועים גדולים בהם הוא נוטל חלק.

אם יחליט להתמודד, וההערכה האישית שלי שיעשה זאת, כאשר רון דה סנטיס יתיישב על הכיסא בחדר הסגלגל – בינואר 2024 או ארבע שנים לאחר מכן - ישראל תהנה מנשיא שתמיכתו בה תעלה אפילו על זו של דונלד טראמפ. בכך אין שום ספק. דה סנטיס פירק את החרם של AIRB&B על דירות להשכרה ביו"ש, ביקר בעצמו בגוש עציון, ונלחם כמו שרק הוא יודע ביריבי ישראל. יש למה לחכות.