דיכוי הפגנות ובידוד גובר: זו המדינה שניתקה קשר דיפלומטי עם ישראל

תחת משטרו של איש התנועה הסנדיניסטית דניאל אורטגה, ניקרגואה התקרבה לאיראן ולרוסיה וספגה סנקציות ממדינות המערב • כשהאופוזיציה במדינה מפורקת והנשיא מחזיק בשלטון באמצעות מיליציות חמושות, המדינה מתמודדת עם ניתוק גובר מהעולם

מפגין לצד דיוקן של הנשיא דניאל אורטגה בניקרגואה. צילום: איי.פי

ניקרגואה, מדינה בת שישה מיליון נפשות במרכז אמריקה, הודיעה אתמול, במהלך אירועים לציון שנה למלחמה בעזה, כי היא מנתקת את קשריה עם ישראל זאת בשל "התקפות בלתי פוסקות על האוכלוסיה הפלשתינית".

בהודעה רשמית של הממשלה כונתה הפעולה הצבאית הישראלית "פשיסטית" ו"מבצעת ג'נוסייד" והיא פורסמה כעמה שעות לאחר שהקונגרס המקומי, הנשלט ברובו על ידי מפלגות השמאל, הצביע בעד צעדים נגד ישראל. ההחלטה, שנחשבת קיצונית במובן הדיפלומטי, תואמת החלטות דומות של מדינות הנשלטות על ידי השמאל באמריקה הלטינית.

המשטרה בניקרגואה תוקפת מפגינים נגד שלטונו של דניאל אורטגה בבירה מנגואה

אך חשוב להכיר גם את המקרה המיוחד של ניקרגואה והסיבות לכך ששלטון השמאל במדינה מורכב מאלמנטים קיצוניים וחסרי פשרות, שהובילו את המדינה מתהליך של דמוקרטיזציה וחיזוק הקשרים עם העולם לדיכוי, חשדנות, הגירה בלתי פוסקת ובידוד בינלאומי.

נשיאה של ניקרגואה, דניאל חוסה אורגה, הוא פעיל פוליטי וותיק בתנועה הסנדיניסטית, תנועה מרקסיסטית שדוגלת בעקרונות כמו חלוקה מחדש של אדמות ושמה דגש על מאבק במה שהם רואים כמדינות אמיפריליסטיות והשפעתן באזור ובעולם. אורטגה לקח חלק במלחמת האזרחים העקובה מדם שנמשכה במדינה משנות השישים עד שנות התשעים ובשנת 1985 הפך לנשיא הראשון של המדינה שנבחר בבחירות דמוקרטיות שהוגדרו כהוגנות.

מפגין פרו פלשתיני בניקרגואה, צילום: איי.אף.פי

אורטגה עצמו הוא דמות של מנהיג סמכותני שלא מהסס להחריב את חייהם של יריביו הפוליטיים ומחזיק בהשקפת עולם אנטישמית שהוא לא היסס בעבר לחלוק עם הבחורים במדינה. בשנת 2006, אורטגה התמודד על הנשיאות מול מועמד פופלרי אחר מהשמאל, הרטי לוויטס רודריגז, ראש עיר פופולרי של הבירה מנגואה, ודאג להזכיר את הרקע היהודי שלו, כשהוא מכנה אותו "יהודה איש קריות" ואף איים עליו במפורש בתלייה פומבית.

אורטגה שולט בניקרגואה מאז שנת 2007 וכונן בה משטר הולך וגדל של דיכוי אזרחי ופוליטי. ארגוני זכויות אדם, הכנסייה הקתולית וכן קהילת הלהט"ב במדינה סבלו מהתנכלויות, רדיפות ודיכוי במהלך השנים הראשונות של שלטונו של אורטגה, אך השיא בדיכוי הגיע בשנת 2018, כשמחאה על שינוי חוקי הפנסייה הפכה לאירוע התנגדות ענק לשלטונו של הנשיא הסמכותני.

אסירים פוליטיים מניקרגואה מפגינים למען שחרור חבריהם, צילום: איי.אף.פי

ארגונים בינלאומיים מעריכים כי לפחות 300 בני אדם נהרגו על ידי כוחות המשטר במהלך המחאות של שנת 2018 ועוד אלפים נכלאו לתקופות ממושכות של זמן, ללא כל הליך משפטי. כתוצאה מדיכוי ההפגנות ופירוקה של האופוזיציה, מאות אלפים בחרו לברוח מהמדינה ולהגר למקסיקו וארצות והברית, דבר שהקשה עוד יותר על כלכלתה של המדינה הקטנה.

כמו מנהיגי השמאל בבוליביה וונצואלה, אורטגה התקרב במהלך שנות שלטונו לרוסיה ואיראן שמספקות לו נפט וגז טבעי במחירים מוזלים וכן נשק רב למיליציות שמחזיקות את שלטונו מפני מחאה ציבורית. אורטגה הביעה תמיכה בלתי מסוייגת במשטר אסד במלחמת האזרחים הסורית והביע התנגדות עזה לסנקציות על תוכנית הגרעין של איראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר