בעולם שבו הגבול בין סכסוכים מקומיים לעולמיים הולך ומיטשטש, מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ברצועת עזה טרפה את כל הקלפים והטילה לזירה האזורית מדינות ומעצמות מרחבי העולם.
ארצות הברית
מאז תחילת הלחימה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן גינה בחריפות את מתקפת חמאס, ובשורת נאומים הדגיש את זכות ישראל להגן על עצמה ואף הזהיר בפומבי את אויבי ישראל פן ינצלו את המצב. כחלק מהסיוע הצבאי והרתעת איראן, ארה"ב העבירה שתי נושאות מטוסים למזרח התיכון. במקביל, מיליארדי דולרים צפויים להגיע מארה"ב לטובת רכישת ציוד צבאי הנדרש למלחמה בעזה, לצד משלוחי חימוש שכבר הגיעו לארץ, ובתוכם מיירטות כיפת ברזל.
ביידן ומזכירי ההגנה והמדינה האמריקנים כבר ביקרו בארץ, וכמוהם שורת מחוקקים משני צידי המפה הפוליטית. כשביידן נשאל אם ארה"ב תוכל לתמוך בישראל במקביל לאוקראינה, השיב: "אנחנו האומה החזקה בהיסטוריה - לא בעולם, בהיסטוריה של העולם. אנחנו יכולים לסייע לשתי המדינות ועדיין להגן על עצמנו".
כמשקל נגד להתחזקות סין ולהידוק קשריה עם רוסיה, ממשל ביידן טיפח את הקשרים עם הודו, סייע בחיזוק הקשר בין דרום קוריאה ליפן וקידם את הנוכחות האמריקנית בזירה האסיה־פסיפית. עוגן חשוב בהרתעה האמריקנית הוא הברית המשולשת עם בריטניה ואוסטרליה.
רוסיה
רוסיה לא גינתה את מתקפת הטרור. רק בחלוף שבוע אמר פוטין כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך באותה ההזדמנות ממש הזהיר מפני פעולה בעזה, והשווה את המצור על הרצועה למצור הנאצים על לנינגרד. לאחר המתקפה אמר בכיר בחמאס כי מוסקבה התירה לארגון לייצר כדורים לרובים, ואילו בתקשורת הרוסית הרשמית פורסמו "הפרכות" של הטבח שביצע חמאס.
לקרמלין, שמהרגע הראשון האשים את ארה"ב בהסלמה, יש אינטרס ברור בחימום הגזרה: הסטת הקשב העולמי מאוקראינה ומהגשת הסיוע לקייב, בתנאים מסוימים גם הסטת אמל"ח לזירה המזרח־תיכונית, ואפילו רווח פוטנציאלי מעליית מחירי הנפט שיממנו את המלחמה. כמו סין, רוסיה מעוניינת לדחוק את וושינגטון במסגרת המאמץ לשקם את האימפריה.
אוקראינה
אוקראינה היתה בין המדינות הראשונות שגינו בחריפות את הפיגועים. למרות היות המדינה בעיצומה של המלחמה, המתקפה הפראית על ישראל תפסה את הכותרות הראשיות, והנשיא זלנסקי אף הקדיש את נאומו היומי לאומה למצב בישראל.
הצתת האש במזרח התיכון טומנת בחובה סיכונים והבטחות עבור קייב. לצד הסיכונים - הסטת תשומת הלב העולמית מהמלחמה נגד הפלישה הרוסית והקטנת הסיוע, במיוחד שעה שמתקפת הנגד שהחלה בקיץ לא הניבה תוצאות מספיקות, ולקראת החורף שצפוי שוב לעבור תחת מתקפות רוסיות.
בצד ההבטחות, בקייב מדגישים כי הן אוקראינה והן ישראל נלחמות למעשה בישויות טרוריסטיות, ובוחנים אם וכיצד תשתנה גישת ישראל לאחר שרוסיה לא גינתה את הטרור החמאסי. כמו כן, אם הכאוס בקונגרס העמיד את הסיוע לאוקראינה בסכנה, כעת האספקה צפויה להיות פגיעה פחות. הסיבה: ממשל ביידן כורך את הסיוע לירושלים ולקייב בחבילה אחת.
סין
סין לא גינתה את מתקפת הטרור המפלצתית. המסרים הרשמיים גינו "פעולות הפוגעות באזרחים" בלי להטיל אחריות על חמאס, וכללו "קריאה להפסקת אש". גוון ברור יותר של הניטרליות הזו העניק הדיפלומט הסיני הבכיר ביותר, וואנג יי, שטען כי התקיפות הישראליות "חורגות מהגנה עצמית".
משרד החוץ מסר לסין את "אכזבתו העמוקה" . העמדה של סין למעשה זהה לזו של רוסיה - בעלת בריתה, שמוצפת במוצרים סיניים כעת - במאמץ לדחוק את ארה"ב מעמדתה בסדר העולמי. המעורבות הצמודה של ארה"ב במזרח התיכון עלולה להחליש בנסיבות מסוימות את חוסנה מול האיום על טייוואן. מלחמה נרחבת כאן גם בולמת את היוזמה למסלול מסחרי מתחרה מהודו דרך האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל לאיחוד האירופי.
מדינות אירופה
בכירי האיחוד האירופי גינו בחריפות את מתקפת הטרור, וכמוהם עשו ראשי מדינות באירופה, שרי החוץ והשגרירים שלהן. בימים האחרונים אף ביקרו בישראל להזדהות נציבת האיחוד פון דר לאיין וקנצלר גרמניה שולץ, וצפויים ביקורים של נשיא צרפת מקרון ור"מ בריטניה סונאק.
מייד לאחר הפיגועים, כמה מדינות באיחוד ורשויות מקומיות אסרו הפגנות פרו־פלשתיניות בהן. לצד התמיכה בישראל, באיחוד האירופי חוששים מהתרחבות המלחמה מכמה סיבות. אחת מהן היא זרם גדול של פליטים. "אם יהיו עוד קשיים ברמה האזורית (במזרח התיכון), יהיו באופן מיידי גם קשיים גדולים על אדמת אירופה בגלל הפליטים", אמר נשיא המועצה האירופית שארל מישל.
בעיה אחרת נוגעת לטרור: אלימות במזרח התיכון מיתרגמת מהר מאוד לתסיסה אסלאמיסטית ביבשת, ולראיה – מאז 7 באוקטובר התרחשו שני פיגועים (בצרפת ובבלגיה). מלבד החשש מהטרור בבית, הרחבת המלחמה עלולה לפגוע באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון כאחת מהחלופות לגז הרוסי.
הודו
בניגוד לעמדתה ארוכת השנים של התייצבות לצד הפלשתינים, הפעם הודו בחרה לתמוך בישראל ולהביע סולידריות עימה. ההתלקחות הנוכחית כבר גורמת לכאבי ראש לשלטונות בניו דלהי, ולו משום שהיא מציבה סימן שאלה סביב המגעים לכינון היחסים בין סעודיה לישראל.
הסכם ישראלי־סעודי הוא חיוני במיוחד לתוכנית המסדרון המסחרי, שהושקה בחסות ארה"ב, שתחבר בין הודו לאיחוד האירופי ותעבור דרך האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל. המסדרון, שביידן חשף בתחילת ספטמבר, היה אמור להתחרות בנתיבים הסיניים. ומה יקרה אם ההתלקחות תתרחב למעגלים אזוריים, או אפילו עולמיים?
Pro-Israel protest in India. pic.twitter.com/EyDUdTQK1G
— Eternal Glory (@EternalGlory0) October 14, 2023
"מהות התנהגותה של הישות ההודית במרחב הבינלאומי היא הימנעות", אומרת ד"ר אושרית בירודקר. "הודו תצטרף למלחמה רק אם יישקף איום עליה מצד אחת משכנותיה הגרעיניות, סין או פקיסטן. עם זאת, צריך לזכור כי למרות קשריה הקרובים של הודו עם רוסיה, בשנים האחרונות הודו מהדקת את יחסיה עם ארה"ב, ויהיה זה מבחן אמיתי ליחסיה של הודו עם המערב. בניגוד למלחמות העולם הקודמות, שבהן הודו היתה תחת שלטון קולוניאלי, זו תהיה מלחמת העולם הראשונה של הודו כמדינה עצמאית".
טורקיה
טורקיה לא גינתה באופן פורמלי את הפיגוע, אלא את האלימות "משני הצדדים". ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק אומר שאנקרה לא מוותרת על חמאס, וגם לא מתנהגת כחלק מהגוש המערבי, שאליו היא אמורה להיות שייכת.
"טורקיה מעוניינת בהישארות חמאס בעזה, כי כך תוכל להיות שחקנית רלוונטית באספקת הסיוע ההומניטרי, וארדואן יקבל תמיכה פנימית בבית בהציגו את עצמו כ'אח הגדול' של העשוקים בעולם המוסלמי".
לדברי ד"ר כהן ינרוג'ק, התלקחות רחבה יותר תפגע בטורקיה, אך להערכתו היא "לא תצטרף לציר הרשע" במקרה של מתקפה איראנית. "בין אנקרה לוושינגטון יש מתח מסוים לאחר שארה"ב הפילה בשבוע שעבר מל"ט טורקי בסוריה - וביידן תייג את טורקיה כאיום על האינטרסים האמריקניים. על רקע זה, הטורקים רואים בחומרה שליחה של נושאת מטוסים לאזור. לכן הצי הטורקי עושה תמרון במזרח הים התיכון, כדי להפגין כוח מול אויבות - וחברות".
איראן
מאז השעות הראשונות של מתקפת חמאס, טהרן נמצאת בלב האירועים. חמאס והג'יהאד האסלאמי מקבלים גיבוי ועידוד מהאיראנים, והגב הזה מאפשר גם לחיזבאללה ולמיליציות הפרו־איראניות בסוריה לייצר שגרה של "אש נמוכה".
במהלך הימים שחלפו מאז המתקפה שחררה איראן סידרה של הצהרות לוחמניות ומאיימות, אם כי בשום שלב לא איימה להתערב באופן ישיר בלחימה. מנגד, השבוע איים המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי: "אם פשעי הציונים ימשיכו - תגובת המוסלמים וציר ההתנגדות תהיה כזו שאיש לא יוכל להתנגד לה".
איראן נערכה במשך שנים לעימות רב־חזיתי עם ישראל, והכשירה, חימשה ותיאמה בין ארגוני הפרוקסי שלה באזור, כשהיא חוטפת לא מעט מכות, כמו חיסולים של אנשיה בסוריה. כעת, כשהכוחות שטיפחה איראן מבוססים ובעלי יכולות מוכחות לפגוע בעומק ישראל, בטהרן תוהים כיצד לקצור את פירות ההשקעה האדירה.
מדינות ערב
מצרים: הנשיא א־סיסי גינה את הטבח, אך טען כי המלחמה של ישראל "חורגת מהגנה עצמית". החשש המרכזי - נחיל של פליטים מרצועת עזה לחצי האי סיני, שיהפוך לנטל ביטחוני וכלכלי על המדינה. חשש נוסף: התעוררות "האחים המוסלמים".
הרשות הפלשתינית: היו"ר אבו מאזן גינה את הטבח של חמאס, אך סוכנות הידיעות של הרשות מחקה את ההצהרה שלו אחרי זמן מה. אבו מאזן קיים מגעים עם ירדן, מצרים וארה"ב, וקרא להפסקת המלחמה ול"חידוש התהליך המדיני".
ירדן: המלך עבדאללה גינה בעיקר את מתקפת התגובה של צה"ל, והצהיר שארצו לא תהיה מוכנה לקלוט פליטים מעזה. החשש המרכזי - האוכלוסייה הפלשתינית בממלכה תצא במהומות שיערערו את היציבות השלטונית.
לבנון: חיזבאללה הוביל להסלמה בצפון, ונתן אור ירוק לחמאס בלבנון לשגר רקטות ולשלוח חוליות מחבלים. בממשלה הזמנית טוענים כי אין ללבנון עניין להשתתף במלחמה, בשל המשבר הכלכלי. עם זאת, המילה האחרונה נתונה בידי נסראללה. החשש המרכזי של המדינה - ארגון הטרור יגרור אותה למלחמה מול ישראל.
סוריה: גורמים פרו־איראניים ניסו לשגר מרגמות גם מהגבול הסורי. משטר אסד הוא חלק מרכזי בציר של טהרן, ומאז תחילת המלחמה נעשה ניסיון לשלוח אמצעי לחימה מתקדמים דרך נמלי התעופה בדמשק ובחאלב. בסוריה דווח כי ישראל השביתה את הנמלים.
סעודיה: יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן גינה פגיעה באזרחים, אך קרא לעצור את המלחמה נגד חמאס בעזה. כמו כן, הוא קרא "להסיר את המצור" ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, סעודיה נאלצה להקפיא את המגעים לנורמליזציה עם ישראל בעקבות המלחמה. החשש - ריאד לא תשיג את הערבויות הביטחוניות מארה"ב כפי ששאפה.
קטאר: מארחת את ההנהגה של חמאס במלונות מפוארים. גינתה את הפגיעה באזרחים, וקראה להפסקה מיידית של המלחמה. במשך שנים העבירה יותר ממיליארד דולר לחמאס, וכעת מעלה הצעות לעסקאות לשחרור החטופים. ראש ממשלת קטאר התחמק משאלה לגבי המשך האירוח של הנהגת חמאס. החשש של האמירות - פגיעה ביחסים עם ארה"ב ועם המערב.
איחוד האמירויות: המדינה החברה בהסכמי אברהם גינתה את הטבח. הנשיא האמירותי, השייח' מוחמד בן זאיד אל־נהיאן, שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך גם הנחה להעביר ציוד הומניטרי לרצועת עזה. המלחמה מסכנת את השלמת הציר בין ישראל למדינות המפרץ, בשל הקפאת המגעים עם סעודיה.
בחריין: הממלכה הזהירה מהשלכות העימות וקראה להימנע מפגיעה באזרחים. החשש - התיאבון של איראן יגדל והיא תדחוף למהומות בקרב האוכלוסייה השיעית במדינה.
את הכתבה הכינו דוד ברון, שחר קליימן, נטע בר, דור מלול ושירית אביטן כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו