הפעילות המבצעית האינטנסיבית של ישראל במסגרת מה שמכונה מב"מ - המערכה בין המלחמות - היא בראש ובראשונה אמצעי לתכלית צבאית מובהקת.
על בסיס מודיעין איכותי ביותר, מדויק, מפורט ונגיש לדרג המבצעי "בזמן אמת", יכול חיל האוויר להפעיל חימוש מונחה מדויק באופן אפקטיבי ולשלול מן האיראנים וחיזבאללה את היכולות שהם מעוניינים להגיע אליהן. מותר גם להטיל ספק בטענות הסורים (ואפילו הרוסים) לגבי הצלחותיהם בסיכול התקיפות של חיל האוויר.
עוד בנושא:
"יש נכונות איראנית לעלות מדרגה ולהסתכן בתגובה ישראלית חריפה"
דיווח רוסי: ארבעה חיילים סורים נהרגו בתקיפות חיל האוויר בלילה
נתניהו על האיומים מטהרן: "לא נעבור לסדר היום על מעשי איראן, הם יישאו באחריות"
דיווח רוסי: ארבעה חיילים סורים נהרגו בתקיפות חיל האוויר בלילה
בה בעת, נכון יהיה "לקרוא" את פעולות ישראל כמעין טקסט, מערכת מסרים, המכוון לאזניהם של כמה קהלי יעד בו-זמנית. דווקא כאשר העברת המסר כרוכה בסיכון, ואף בהתרסה כלפי האזהרות מצד הממסד הצבאי הרוסי, משמעותה ועוצמתה של האמירה מתחזקות. בשיח המקצועי קוראים לזה costly messages ("מסרים יקרים") כלומר, כאלה שזה השולח אותם מוכן לשלם מחיר יקר כדי לעשות זאת, ובכך להמחיש עד כמה הם חשובים לו.
מי הם, אם כן, קהלי היעד?
תחילה, האיראנים עצמם, שהפגיעה המדויקת בנכסיהם, שוב ושוב, נועדה להמחיש להם עד כמה הם חשופים מבחינה מודיעינית ופגיעים מבחינה צבאית. במצטבר, פעולות צה"ל מיועדות לרפות את ידיהם בכל הקשור להתבססות בסוריה. כעת, בעקבות שיגור הרקטה לעבר החרמון, נדרש גם "ריענון" המסר ממאי 2018 באשר לחומרת התגובה של ישראל אם יהיה ירי של משמרות המהפכה לעבר אזרחיה.
שנית, יש להסביר מעת לעת גם למשטר אסד כמה גדול הסיכון שהוא מביא על עצמו כאשר הוא מאפשר לאיראנים לעשות בסוריה כבשלהם. הפגיעה במערכי ההגנה האווירית הסורית - מעבר לשחיקת יכולתה לפגוע במטוסינו - נועדה להמחיש לו זאת באורח חד משמעי.
יעד שלישי למסרים אלה הם הרוסים - שמולם מתנהל גם שיח ישיר, אינטנסיבי ומועיל בדרג המדיני העליון וברמה המקצועית הבכירה בין הצבאות וחילות האוויר. גם הם אמורים להבין כי לצד גילויי הזעם על הפגיעה הישראלית בבני חסותם, הם גם חייבים ללחוש באוזנו של אסד מסרי אזהרה - לבל תרד השקעתם בו לטמיון.
קהל רביעי ואחרון, עקיף אך חשוב (הביקור בצ'אד יעיד) הם הכוחות בעולם המוסלמי הרואים בחרדה את שאיפותיה של איראן - ולכן רואים בהערכה את עמידתה של ישראל מולן. לנחישות התגובה של ישראל יש מחיר (ויעידו מנהליו המתוסכלים של אתר החרמון, ביום שהיה אמור להיות מושלם...) - אך שכרה בצידה.
הכותב משמש סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומרצה במרכז שלם; שימש כס' ראש המועצה לבטחון לאומי ובכיר באמ"ן