נסיגה לצורך מתקפה: האינטרס האמריקני מאחורי עזיבת סוריה

החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסגת מסוריה, ולאפשר לתורכים לפתוח במבצע רחב היקף לא באה ממקום אימפולסיבי. אין ספק שהותרת הכורדים במצב הנתון קשה להבנה ולעיכול, אולם הדינאמיקה במזרח התיכון דורשת חשיבה שונה, והמציאות לעיתים אכזרית. 

המזרח התיכון מבעבע כשמוקד הרתיחה מצוי במצרי הורמוז – שם מזה חודשים ארוכים מתנהלת מערכה בין האיראנים ובין המערב, הכוללת את ארה"ב, בריטניה, ומדינות המפרץ הסוניות. שיאה של מערכה זו התרחש לפני מספר ימים, עת הותקפה תעשיית הנפט הסעודית על ידי שלוחותיה של איראן, וכעת האזור מתגלגל לעבר הסיבוב הבא, כאשר אין לדעת מה יוליד יום. 

חיילים אמריקניים בשטחי סוריה // צילום: איי.אף.פי 

לאמריקאים כמו גם למערב יש אינטרס ברור בשימור הברית עם המדינות הסוניות המתונות – המתקפה האיראנית על סעודיה בהקשר זה מחייבת את אמריקה לנקוט בפעולה, גם למראית עין. ראינו כבר בתקופת אובמה מה מתהווה כאשר מעצמת העל נסוגה מתמיכה בבעלי ברית – אז, הודח הנשיא המצרי מוברכ, וכל האזור נכנס למערבולת של "אביב" ערבי.

עוד בנושא: 

דיווח: הפנטגון הופתע מהנסיגה מסוריה 

טורקיה החלה בפלישה לצפון מזרח סוריה 

לטראמפ יש שלושה אינטרסים ברורים במזרח התיכון: הראשון הוא שימור דימויה של ארה"ב כמעצמת על, השני הוא האינטרס הכלכלי בהקשר זה הנפט סביב המפרץ הפרסי, והשלישי הוא מיצובו לקראת הבחירות המתקרבות ב-2020.

בשלושת ההיבטים האלה אמריקה לא יכולה להסס, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנשיא שהוא ריאקציה למשטרו הרופס של ברק אובמה, ושמעמיד עצמו שוב לאמון הבוחר. כל מי שחשב שהיציאה מסורייה והפקרת הכורדים היא בריחה של אמריקה מהמזרח התיכון – מתבדה. מדובר בהחלטה אופרטיבית שנועדה לרכז את המאמץ מול איראן.

מן הידועות הוא שבין איראן ותורכיה יש תחרות גלויה על ההגמוניה במזרח התיכון. באמריקה מבינים זאת היטב. מבצע של תורכיה מצפון מערער את איראן בשני היבטים: האחד הוא שתורכיה מפעילה "שרירים", וזה לא טוב לאיראנים, בטח כאשר מדובר בפעולה בתוך סוריה שהיא בעלת ברית. ההקשר השני הוא הסכנה בהתעוררות מחודשת של דאע"ש – כאן לאיראן בהחלט יש ממה לדאוג, שהרי מדובר בארגון שהאויב הראשי שלו הוא האיסלאם השיעי. לאיראנים יש הרבה מאוד ממה לחשוש כתוצאה מהתמרון התורכי בצפון סוריה. וגם כאן יש לזכור – התורכים הם סוניים. 

"פלישת טורקיה לסוריה תערער את איראן". טראמפ וארדואן - אינטרסים משותפים ? // צילום: איי.פי 

כאשר מחברים זאת לתגבור הכוחות האמריקאים בסעודיה, לא נותר אל להבין שהמטרה האמריקאית היא להכביד את הלחץ על איראן. זאת בשילוב הסנקציות המשתקות, אמורים להביא את האייתולות להחלטה על המשך דרכם – האם לחזור לשולחן המשא ומתן, או להמשיך ולהסלים.

ויש עוד משתנה במשוואה הזו והוא פוטין – הרי רוסיה פועלת מעל 5 שנים ליצירת יציבות בסוריה. המהלך של טראמפ והמבצע התורכי עשויים ליצור לחץ על פוטין, בהקשר הכוונת האיראנים לערוץ של שיחות. אף אחד מהשחקנים בזירה הזו אינו מעוניין בהסלמה, אך ניכר שהאמריקאים מאתגרים את המצב יותר, וה"משחק" מגיע לדקות הקריטיות: לאן האיראנים יילכו, שעה שטראמפ מקשה עליהם, והוא עצמו מצוי בפני בחירות?

המשך ההסלמה סביב המפרץ הפרסי לא משרתת את האינטרס האיראני, שכן הכלכלה שם נפגעה גם כך אנושות. מצד שני, לא בטוח שהם לוקחים את המערב ברצינות. ראוי לומר שאם בכוונת טראמפ לייצר מנוף משמעותי יותר נדרשים כוחות נוספים בזמינות גבוהה סביב המפרץ. ייתכן שבשל כך צמצמה ארה"ב את המעורבות בסוריה.

בתוך כל אלו לא ניתן להתעלם מהקושי ההומאני סביב סוגיית הכורדים – אמנם טראמפ העמיד בפני ארדואן אמירה קשוחה בל יפגע בהם, אך המשמעויות במצב הנוכחי ברורות – הכורדים עומדים אולי בפני טרגדיה. 

ניתן ללמוד מכך שלמעשה בעולם שלנו, היום, במאה ה-21 לא באמת השתנה דבר. האינטרסים מובילים וסוגיות הומניות נדחקות לשוליים. עם ללא הגדרה עצמית וללא מדינה ריבונית אינו "נספר" בעולם שלנו. הדינאמיקה הזו רק ממחישה עד כמה דורנו הוא בר מזל- אין לדעת מה היה מתהווה אם לא אותה החלטה היסטורית בכ"ט בנובמבר לבנות כאן את ביתנו הלאומי.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו