מנהיגי העשור של המזרח התיכון // צילום: רויטרס, איי.אף.פי, אי.פי.איי, GettyImages
הטלטלה חסרת התקדים שעבר המזרח התיכון בעשור האחרון הייתה מקור לאין-סוף מחקרים, מאמרים וסיקור תקשורתי בלתי פוסק. מהפכות האביב הערבי, עליית ארגון דאעש, נפילת גבולות וחזרתם לצד התרסקות חלק מהמשטרים הישנים, מהווים סדרת אירועים חסרת תקדים בהיסטוריה של האזור. עורכי אתר "ישראל היום" בחרו עבורכם את ארבעת אנשי השנה של המזה"ת.
רג'יפ טאיפ ארדואן
(דין שמואל אלמס)
רג'פ טאייפ ארדואן משלים עשור רווי עליות ומורדות מבחינתו, אך עם שורה תחתונה אחת - הוא מנהיג טורקיה הראשון עם הקדנציה הארוכה מכל, אפילו יותר ממייסד הרפובליקה של טורקיה מוסטפה כמאל אטאטורק.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
ברמת יחסי החוץ של טורקיה, הוביל הנשיא שינוי משמעותי: ממדינה פרו־מערבית שמקורבת לארה"ב ולישראל - הפכה אנקרה למקורבת לממשל הרוסי ולמובילת דעת קהל פאן-אסלאמית. רכישת מערכות ההגנה האווירית מסוג S-400 מרוסיה והעסקה המתקרבת של קניית מטוסי הדור החמישי - סוחוי Su-57, שעלולה לסתום את הגולל על מערכת היחסים עם ממשל הנשיא דונלד טראמפ. אולם, אין ספק כי שורשיה של מדיניות החוץ נעוצים ב"אדמת" מדיניות הפנים.
המפנה של העשור בטורקיה ככלל ובקרב ארדואן בפרט התרחש ללא צל צילו של ספק ב-15 ביולי 2016 - בעת שהתבצע ניסיון ההפיכה הצבאית. אומנם זכורה במיוחד מאותו ניסיון ההפיכה שיחת ה"פייס-טיים" של הנשיא ששהה בחופשה פרטית במרמריס, אך הוא סיים עם ידו על העליונה כבר ביום למחרת.
זה הוביל את ארדואן למסע סגירות חשבונות. לאחר שבמהלך ניסיון ההפיכה נהרגו לפחות 300 אנשים ויותר מ-2,100 נוספים נפצעו - החל גל מעצרים שכלל, לפי הערכות, יותר מ-40 אלף אנשים - כרבע מהם חיילים. אדרבא, יותר משלוש שנים לאחר מכן, עדיין מבוצעים מעצרים - זכר לאותו ניסיון ההפיכה שמיוחס למנהיג האופוזיציה הגולה, פתהוללה גולן.
עוד בנושא:
נקמתו של ארדואן: בכירה באקדמיה נכלאה
שוב שקרים בחסות ארדואן: "ישראל מונעת מסיק בירושלים"
הצעד המרכזי היה משאל עם, במסגרת חיזוק מעמדו העצמי של ארדואן, שנערך ב-16 באפריל 2017 - ובו נקראו אזרחי טורקיה לאשר שמונה עשר תיקונים בחוקה. במסגרת אותן ההצעות היו הצעות תמימות למראה כדוגמת הגדלת מספר חברי הפרלמנט מ-550 ל-600, וכאלו שבאופן ברור יציבו את ראש מפלגת "הצדק והפיתוח" כבעל הכוח הבכיר ללא עוררין.
נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן // צילום: רויטרס
בין אותם התיקונים היו סעיף 104, שלפיו הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה, עם סמכות בלעדית למנות ולפטר סגן נשיא ושרים. כמו כן, לפי 119 - יכול הנשיא להכריז על מצב חירום בכפוף לפרלמנט. רוב דחוק של 51.41% אישרו את התיקונים והעניקו לנשיא כוח שכמותו לא נראה מאז ימי השלטון של "הטורקים הצעירים".
הכוח הרב של ארדואן אפשר לנשיא בעבר וגם בהווה לפטר ראשי ערים כורדים שנבחרו באשמה של "חתירה תחת השלטון, וכן לחזק את מעמד האסלאמיסטים ההדוקים במדינה. את משמעויות התבוסה של מפלגת הצדק והפיתוח בבחירות המקומיות במרץ האחרון נוכל להבין רק בעשור הבא, כשפני טורקיה כולה מופנים לעבר 2023 - מועד הבחירות הכלליות הבא.
עבד אל-פתאח א-סיסי
(שחר קליימן)
מעטים במצרים הכירו את הגנרל הצעיר ביותר במועצה הצבאית העליונה לפני 2013. בתנועת האחים המוסלמים שעלתה לשלטון שנה לפני כן, קיוו שהקצין המופנם, שהיה גם הקרוב ביותר לאסלאם – יסכין עם השינויים מרחיקי הלכת בחוקה. כך עבד אל-פתאח א-סיסי מצא את עצמו בתפקיד רב העוצמה של שר ההגנה במצרים. זה נגמר בהפיכה. תנועת האחים המוסלמים נרמסה, ובימים אלה היא נמצאת במשבר החמור ביותר שלה מאז נוסדה בשלהי שנות ה-20 של המאה הקודמת.
הגנרל החמישי בשרשרת הקצינים ששולטים ביד רמה בארץ הנילוס מאז 1952 נהנה מיציבות פוליטית הודות לעייפות החומר בציבור המצרי, שחושש מהאלטרנטיבה – שלטון אסלאמיסטי שיחדור לכל תחומי החיים – כמעט כמו זרועו הארוכה של הצבא. למרות זאת, רבים אחרים לא מוכנים לקבל על עצמם את הפשרה שבין הפטיש לסדן. אך מוקדם לדעת אם ההפגנות בספטמבר 2019 מבשרות על אביב ערבי חדש.
חרף הביקורת נגד סתימת הפיות והשתקת מתנגדיו בטענה הקבועה כי מדובר באנשי האחים המוסלמים, א-סיסי נחוש להוציא את המדינה הענייה מהבוץ. תחת שרביטו, המדינה חוותה צמיחה מתונה בזכות רפורמות בפיקוח קרן המטבע הבינלאומית, הלוואות והשקעות ממדינות המפרץ הערבי. זאת, בנוסף לתחייה בענף הנפט והגז. ואולם, הקיצוץ בסובסידיות שהכבידו על תקציב המדינה פגעו ברמת החיים של מצרים רבים, מה שמהווה דלק נוסף למחאה האחרונה.
עוד בנושא:
א-סיסי יכהן כנשיא מצרים עד 2034
הקבלן המסתורי שמאחורי המחאה במצרים
א־סיסי ביקש לצנזר - אבל הראיון על השת"פ עם ישראל ישודר
אין לזלזל בסוגיית הקיצוץ בסובסידיות. היה זה עוד מהלך שרק שלטון א-סיסי יכול היה להוביל. הפחד המשתק מהידרדרות לכאוס נוסח עיראק וסוריה, אפשר לפרעה החדש להעביר גם את הריבונות באיים טיראן וסנאפיר לסעודיה. מבקריו טענו כי הוא מוכר את אדמת המדינה בעבור חופן דולרים, אך נדמה שא-סיסי הפנים את מה שמתנגדיו אינם מבינים – מצרים זקוקה לכסף – לא לאדמה.
נשיא מצרים, עבדול פאתח א-סיסי // צילום: אי.פי.איי
בניגוד למהפכנות של ימי נאצר, לרהב של שלטון סאדאת ולנמנום של משטר מובארק – מנהיגותו של א-סיסי סולידית, נחושה ועקבית. מתחת לרדאר ניטשת מלחמה עקובה מדם בחצי האי סיני שהוא מוביל נגד תאי דאעש. את מנהרות ההברחה בגבול עם רצועת עזה הוא כמעט מיגר. בד בבד, הוא הפך את קהיר לשחקן מפתח בתיווך בין ישראל לחמאס – כל זאת מבלי לעורר יותר מדי תשומת לב.
ועדיין, ההמונים שאיבדו את מדינת הרווחה דורשים תמורה – זכויות פוליטיות, דמוקרטיה בלתי מדומה. דווקא את זה – א-סיסי לא יהיה מוכן לתת להם.
אבו באכר אל בגדדי
(נטע בר)
נדיר שרב מחבלים הופך למנהיג מוכר בזירה הבינלאומית, אך אבו באכרק אל בגדדי, פקיד עיראקי שהכריז על עצמו כשליט הח'ליפות של המדינה האסלאמית, הוא בדיוק דמות כזו.
דבר לא נותר מהח'ליפות שהכריז עליה אל-בגדדי, לא העומד בראשה שחוסל בתקיפה אמריקנית בסוריה, לא השטחים האדירים שכבשה ואפילו לא המסגד, שהושמד על ידי צבא עיראק בשעה שחמושי דאעש התבצרו בו בקרב על שחרור העיר מוסול.
אך עלייתו המטאורית של ארגון המדינה האסלמית לשלטון בעיראק ובסוריה ולכותרות העיתונים במערב, כמו גם התרסקותו האלימה, קשורה במידה רבה בזהותו והחלטותיו של האיש שייסד אותה, מלומד דתי אלמוני שהפך לאחד מרבי המחבלים הידועים בהיסטוריה.
עוד בנושא:
לאחר החיסול: דאעש מינה יורש לאל-בגדדי
"בסוף התברר לנו שהשליח היה אחיו של אל-בגדדי"
לאחר החיסול: דאעש מינה יורש לאל-בגדדי
דיווח בארה"ב: מנהיג דאעש חוסל בפעולה מיוחדת בסוריה
אל-בגדדי התכוון להקים מחדש את הח'ליפות האסלאמית כצעד ראשון למהפכה האסלאמיסטית. החזון שלו כלל מנגנון מדינה טוטאליטרי וחזק וגיוס מאות אלפי לוחמים מרחבי העולם המוסלמי. החזון שלו עורר בעיות עם מנהיגות אל קאעידה כבר מההתחלה.
עיראק, הרוסה מעשור של מלחמה בלתי פוסקת, התפוררה בפני אנשי דאעש. אל-בגדדי כינה את המבצע "שבירת החומות", מתקפת טרור חסרת תקדים שהותירה למעלה מאלף בני אדם הרוגים ברחבי עיראק בכל חודש. רוב מחוז ענבאר נפל בידי אנשי דאעש. בשנת 2013 פרצו אנשי דאעש לכלא אבו גרייב ושיחררו מאות מאנשי הארגון, בהם מפקדים בכירים.
אך יחד עם ההצלחה אל-בגדדי הגיע גם התאבון שלו. בנאום המפורסם במסגד אל נורי במוסול הודיע אל-בגדדי על יצירתה של ח'ליפות חדשה, המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה, דאעש. אל-בגדדי שלח את לוחמיו מעבר לגבול, מצויידים בתותחים ושריון שנפל שלל מהצבא העיראקי המוכה.
בהתאם למשנתו של אל-בגדדי, מוסדות המדינה של דאעש השתרשו בכל מקום אליו הגיעו מחבלי הארגון. פרויקט בניית המדינה של דאעש שכלל מערכת כלכלית ומשפטית מעוותת שהתירה עבדות, סחר בבני אדם והטלת עונשים גופניים. החזון של בגדדי משך לא רק לוחמים ג'יהאדיסטי מרחבי העולם אלא גם מוסלמים אדוקים שביקשו לבנות להם חיים חדשים ב"אוטופיה" האסלאמיסטית.
אך הצלחתו של בגדדי הייתה גם המבשרת של סופו. הקיצוניות של דאעש מנעה ממנו לייצר בריתות, אפילו עם גורמים אוהדים יחסית כמו משטרו של ארדואן בטורקיה. מעשי האכזריות הבלתי נתפסים של אנשי דאעש הביאו את זעמה של ארצות הברית על ראשה של דאעש וטבעת החנק סביב מעוזי הארגון הלכה והצטמצמה.
אל-בגדדי הצליח בכישרון רב, ובעזרת סדרה של סגנים ואנשי ביטחון מנוסים, להסתתר היטב ממבקשי נפשו, זאת למעשה, עד שכוח של יחידת "אריות הים" של הצי האמריקני לכד אותו בבית מסתור בשטח שנשלט על ידי יריביו, אנשי ג'בהאת אל נוסרה, בצפון סוריה.
על פי דיווחים שונים, אל-בגדדי זחל למנהרת מחבוא עם שלושת ילדיו ופוצץ את עצמו למוות עם חגורת נפץ שהייתה על גופו. בנאום מבולבל אך עוצמתי סיכם היטב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את סופו של בגדדי: "האיש שהילך על אימים על כה רבים בעולם מת כשהוא מבוהל ומפוחד. הוא מת כמו כלב".
מוחמד בן סלמאן
(שחר קליימן)
פרשת חאשוקג'י, המלחמה בתימן, העימות מול איראן, שינוי הטון ביחס לישראל והפניית העורף לסוגיה הפלשתינית - אם היינו שואלים את עצמנו לפני עשור – איזו מדינה ערבית תוביל את סדר היום של העולם הערבי, בוודאי היינו מנחשים שמדובר במצרים. אך העברת השרביט מדור הבנים של מייסד הממלכה עבד אל-עזיז אל-סעוד, אל הדור השלישי שבראשו מוחמד בן סלמאן – בישרה על מנהיגה חדשה במזרח התיכון.
מצרים הלכה ושקעה במאבקיה הפנימיים בין האחים המוסלמים למשטר הגנרלים. סוריה נקרעה לגזרים במלחמת האזרחים. עיראק של סדאם הייתה ואיננה. לירדן המלאכותית מעולם לא היה פוטנציאל הנהגה אמיתי. מעל כולן זרחה הממלכה הערבית העשירה והפונדמנטליסטית. היא הלכה ונפתחה לעולם בראיונות לתקשורת וברשתות החברתיות, ומוחמד בן סלמאן - הפך להיות הפרצוף שלה – לטוב ולרע. עם חיוך משטה ועיניים נוצצות - תמיד יש לו את כל התשובות.
ב-2016 הציג הנסיך את חזונו של סעודיה לשנת 2030. תוכנית גרנדיוזית ששואפת לחזק את הזהות האסלאמית והלאומית במדינה השבטית, לאפשר חיים "בריאים ובעלי משמעות", לגוון את הכלכלה הנשענת על תעשיית הנפט ולהגביר את הצמיחה, לצמצם את האבטלה, להעצים את יעילות הממשלה ולעודד "אחריות חברתית". לכל יעד ויעד נכתבו תוכניות מפורטות, שאמורות להפוך את סעודיה למדינה מובילה ומשגשגת. כך אגב יש להבין את "הסוכריות" האחרונות בתחום מעמד האישה. לא הזכויות מעניינות את בן סלמאן כי אם אחוזי ההשתתפות הנמוכים של נשים בשוק העבודה הסעודי.
עוד בנושא:
מוחמד בן סלמאן התכתב עם מפקדם של מחסלי חאשוקג'י
דיווח: בן סלמאן שוקל פסגה עם טראמפ ונתניהו
המשחק הכפול של יורש העצר הסעודי
אבל הדרך מההצהרות הבומבסטיות למהפכה שמבטיח יורש העצר עדיין ארוכה ורצופת מהמורות. הנה כמה מהן: בתימן מניין ההרוגים חצה מזמן את רף ה-100,000 הרוגים בעוד שהמאבק עם החות'ים לא קרוב אפילו לסיומו. אסון הומניטארי ששולי רק לקטסטרופות בסוריה ובעיראק. הטרגדיה הזו רשומה על שמו של שר ההגנה בסעודיה – בן סלמאן – והיא כבר הובילה את המדינה לסכסוך דיפלומטי חריף עם קנדה.
אם לא די בגזרה הדרומית, בספטמבר 2019 הותקפו שני מתקני הנפט בקיק וח'ריס. למרות עסקאות נשק מפלצתיות עם ארצות הברית, בריאד לא נערכו לאיום המל"טים מצפון. בתזמון גרוע למדי, כחודשיים לאחר מכן חברת הנפט הממשלתית עראמקו הכריזה על ההנפקה היקרה בהיסטוריה. לא בכדי ההנפקה נערכה בתחומי הממלכה. ברחבי העולם ויתרו על המציאה. בסופו של יום, בחברת הענק התקשו להסביר כיצד יגנו על המתקנים.
נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן // צילום: איי.פי
בנוסף, יותר ויותר פעילים חברתיים במדינה מעידים שמנגנוני השלטון של בן סלמאן עוקבים אחריהם ולא חודלים מפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. רק לאחרונה, הוגשו בארצות הברית כתבי אישום נגד שני סעודים, שעבדו בטוויטר בסיפוק שירותי ריגול עבור ממשלתם. אירועים מסוג זה, בצירוף פרשת חיסול העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה באיסטנבול, מעמידים בסימן שאלה את יחסיה של ריאד עם וושינגטון ביום שאחרי הנשיא דונלד טראמפ.
מכל מקום, תשומת הלב שמושך בן סלמאן מזכירה דמויות אחרות במזרח התיכון שהתמכרו להופעות בתקשורת ולהצהרות דרמטיות. גמאל עבד א-נאסר, סדאם חוסיין, יאסר ערפאת, בשאר אל-אסד במידה מסוימת - כל אחד הוכיח בתורו עד כמה גלי האתר הם סם הזיה מסוכן כשהמציאות בשטח לא מבשרת טובות. כי יש רגע שבו אתה נשבה בשקרים של עצמך – ואז אתה נופל.
קאסם סולימאני
(נטע בר)
קאסם סולימאני הוא האישיות היחידה שאיננה ראש מדינה בהווה ובעבר שהצליחה להיכנס לסיכום העשור. מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, זרוע החוץ של המשטר האיראני, הצליח בעשור האחרון ליצור מסדרון שליטה איראני דרך בגדד, דמשק וביירות ולהגשים את שאיפתה של טהרן להפוך למעצמה אזורית.
ביסודיות, קפדנות ולא מעט כריזמה, הצליח סולימאני - בנו של חקלאי מרושש ממערב המדינה - לבנות מערכת של בריתות פוליטיות ולנצח במלחמות הפרוקסי הרבות שאליהן הכניס את אנשיו ברחבי המזרח התיכון. את דרכו החל סולימאני כקצין צעיר של משמרות המהפכה במלחמת איראן-עיראק. גבורתו בשדה הקרב ומחויבותו של סולימאני למטרה הפכו אותו מהר מאוד לכוכב עולה בארגון.
בשנת 1998 הוא מונה לתפקיד מפקד כוח קודס, הזרוע הארוכה של משמרות המהפכה מחוץ לגבולות איראן. תחת ידו של סולימאני הפך כוח קודס לגורם מוביל בכמעט כל עימות וסכסוך במזרח התיכון. בעשור האחרון הצליח סולימאני לארגן ולחמש מרד מוצלח של החות'ים השיעים נגד הממשלה התימנית. כשערב הסעודית ואיחוד האמירויות פלשו לתימן, הצליחו המורדים להגן על הבירה צנאעה ואף לירות טילים מתוצרת איראן לעבר ערי ערב הסעודית.
עוד בנושא:
האם קאסם סולימאני יחליף את רוחאני?
"ישראל ניסתה לחסל אותי בעת ביקורי בלבנון ב-2006"
ישראל הבהירה לסולימאני: גם אנשיך אינם חסינים מפגיעה
משמרות המהפכה על הכוונת: כאב הראש של הגנרל סולימאני
בעיראק הצליחו אנשיו של סולימאני להפוך את הממשלה השיעית במדינה לעושת דבריה של טהרן, לאחר שהמיליציות שהוקמו על ידי כוח קודס סייעו לצבא העיראקי לנצח את דאעש ולדחוק את מחבליו מעיראק. בלבנון, התמיכה שסיפקה טהרן לארגון חיזבאללה אפשרה לו לבסס את עצמו ככוח הפוליטי המוביל במדינה ולייצר מאזן אימה מול ישראל.
מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני // צילום: רויטרס
כעת, עם בניית נוכחות צבאית איראנית בדרום סוריה, סולימאני נערך לממש את המטרה שעליה מצהיר המשטר כבר עשורים, והיא להגיע לעימות בלתי ישיר מול ישראל, בשטחה של ישראל. על כל הישגיו, מסירותו והמוכנות שלו להציב את עצמו בלב שדה הקרב, זכה קאסם סולימאני בכינוי "השהיד החי" בקרב השיעים בעיראק.
כעת, כשקולות במחנה השמרני בטהרן קוראים להמליץ על סולימאני כמועמד בנשיאות, כוחו והשפעתו של "השהיד החי" על המשטר הטהרן הולכים ומתבהרים. סולימאני מציג עבור ישראל ועבור המזרח התיכון אתגר קשה, שאיתו ייאלצו להתמודד בפתח העשור החדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
