ייתכן שישראל ניצבת בפני הזדמנות שלא תחזור למחוק את פרויקט הגרעין האיראני

בעוד שהעולם עוסק בלחימה נגד נגיף הקורונה - המערכה במזרח התיכון מול התפשטות התמנון האיראני ממשיכה ביתר שאת. הדיווחים על תקיפה אווירית אמש (שני) במרחב חאלב מתחברת לדיווחים בשבועות האחרונים על מאמץ מתמשך נגד תשתיות איראניות בסוריה. המסר כלפי האיראנים ברור - לא תנצלו את המלחמה בנגיף להשתלטות נוספת.

המזרח התיכון כמרקחה בימים אלו ביתר שאת. לצד המשבר המעמיק באיראן, נרשמת התחממות במפרץ הפרסי מול האמריקנים. כמו כן, במקביל לעיסוק בנגיף הקורונה נמשכת הלחימה נגד התבססות התשתיות השיעיות בסוריה והחלשת ההתעצמות של חיזבאללה. למרות כל אלה, ניכר שהאיראנים לא הורידו את אופציית ההתפשטות שלהם לכיווננו.

אל מול זאת, מאמצי התקיפה בשבועות האחרונים, לפחות לפי הדיווחים, הולכים ומתמקדים ביכולות הייצור של טילים ובתשתיות ההתבססות האיראנית בסוריה. תקיפות אלה מלמדות עד כמה האיראנים נחושים ומתמידים בבניית יכולות ובחיזוק ההגמוניה שלהם במרחב, למרות קשיי הפנים והמצוקה הבריאותית והכלכלית. למען האמת, המהלכים שלהם מעוררים השתאות - כיצד מדינה אחת מתמודדת עם קשיים כל כך עמוקים ועדיין ממשיכה "לתדלק" את יכולות הטרור שלה?

עוד בנושא:

• תיעוד התקיפה בסוריה: המבנה נמחק כליל

• סוריה: "ישראל תקפה באזור חאלב"

• הלוויין חושף: נזק כבד בתקיפה בסוריה

ניתן ללמוד מכך עד כמה הרצון להתפשט במרחב חזק בקרב האייתוללות, ובצורה קיצונית על חשבון אזרחי המדינה שלהם. בזמן שהמערב הושיט זרוע לסייע למצב באיראן, ואולי וגם בריכוך מסוים של הסנקציות מהצד האמריקני - ח'אמנאי מצביע נגד עמו ובעד הטרור, ואין ספק בכך. המצב הזה מחזק את ההבנה שיעילות הסנקציות מוטלת בספק, אם יש למישהו כוונה למוטט בדרך זו את המשטר הסורר הזה.

עם זאת, מעניין לדעת מה מתרחש בהקשר של פרויקט הגרעין, שהרי כל ההסלמה בשנתיים האחרונות נובעת מביטול ההסכם והצהרות איראניות על העצמת ייצור של אורניום במתקניה. על הנושא הזה פחות מדברים בימים אלה, וראוי לשאול מדוע.

בהתבוננות על המצב הקיים, בטח הכאוס העולמי סביב הקורונה, מי שחושב על סיטואציות מבצעיות לקביעת עובדות בשטח, ניתן לחשוב שאולי אין הזדמנות טובה יותר מהיום למחוק את היכולת הגרעינית האיראנית מעל פני האדמה. כדי להיות ממוקד יותר, ייתכן שאין תקופה יותר מאפשרת מהמצב הקיים כדי לפעול צבאית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

יהיו שיגידו שזה לא הזמן לייצר משבר עמוק במפרץ. אעז ואומר - האמנם? כעת, כשמחירי הנפט על הקרקעית תרתי משמע, איזה מנוף יש לאיראנים?

עד כמה שניתן לשבח את התקיפות הממוקדות נגד התשתיות שהאיראנים בונים בסוריה, ולנוכח מאמץ התקיפות האוויריות, נותר לשאול: האם בכוונתו של מישהו להשלים את המשימה ולנצל את המצב הקיים כדי להוריד את סוגיית פצצת הגרעין מסדר היום? ראוי לכל הפחות לקדם את ההיערכות לעניין הזה, כיוון שככל שעובר הזמן, ובטח לנוכח המצוקות האיראניות, אנחנו עשויים לקבל "צפון קוריאה" בדלת האחורית שתסחט את המערב עוד ועוד ותמשיך להעצים זרוע טרוריסטית-אידאולוגית.

לכל הפחות, יש לומר כי המאמץ ההתקפי נגד התשתיות האיראניות הוא מבורך, ועליו להתמשך ולהיות רציף ככל הניתן. ההישג המינימלי מול האיראנים חייב להיות חסימת ההתפשטות, מניעת בסיס קדמי בסוריה ונטרול העצמת חיזבאללה. ללא צעדים אלה, זהו עניין של זמן עד שנמצא את עצמנו בעימות רחב היקף בצפון.

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, חוקר כיום בתחום יחסי צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו