זה החל בתנודות עמוקות ואלימות. בשבתי במשרד הראשי של רשת CNN בביירות הנחתי שמדובר ברעידת אדמה ומיד השתופפתי במטרה למצוא מסתור.
ואז, שבריר שניה לאחר מכן, עוצמת הפיצוץ הגיעה אלינו, בשני החדרים הסמוכים לשלי זכוכית התנפצה. מסגרות החלונות העשויים ממתכת הוטחו מהקירות בעוצמה, כבלים וציוד ממוחשב נזרקו על הרצפה.
הצצתי החוצה לרחוב וראיתי עמוד עשן אדמדם, אותו עמוד עשן שנצפה אלפי פעמים ברשתות החברתיות, מרחף מעל הבניין שלנו. מתחתי ראיתי מחזות של הרס וחורבות ונשמעו זעקות ובכי בתוך האבק.
בחוץ, הרחובות התמלאו המוני אנשים מבולבלים, רבים מהם פצועים ומדממים, או גרוע מכך. בתוך שעות, חלקות פנויות הפכו לבתי חולים – שדה מאולתרים, בשעה שהחיפושים אחר הנעדרים הרבים החל להיעשות נמרץ וקדחתני.
אלימות וכאוס אינם זרים לביירות. רבים מאלו ששמעו את הפיצוץ מרחוק הניחו כי מדובר במכונית תופת או מתקפה אווירית. אך הפיצוץ הזה, שכמותו העיר למודת הקרבות מעולם לא ראתה, הורגש הרחק בקפריסין.
מעט יותר מעשרים וארבע שעות לאחר מכן, תושבי העיר עדיין מתמודדים עם ממדי האסון, החיים שאבדו, בתים שנהרסו ופרנסה שנגדעה בפתאומיות.
"במשך ארבעים שנה, ראינו צרות מכל סוג אפשרי, אך לא ראינו שום דבר כזה", אמר איש אחד, בשעה שבחן את ההרס שנגרם לחנות מוצרי החשמל שלו. "כאילו שהמשבר הכלכלי, גל המחאה ומגפת הקורונה לא היו מספיק, זה מתעלה על הכל".
האימה של אותו רגע עודנה טריה גם היא. "כל הבית קרס לנו על הראש", סיפרה לנו אישה אחת כשהיא מצביעה בידה המדממת והחבושה על גל ההריסות שהיה ביתה.
הקהילה הבינלאומית הביעה את תנחומיה ושולחת סיוע רפואי, צוותי חילוץ והצלה וסיוע מסוגים נוספים. אך המדינה הזו היהכבר על ברכיה לפני שהמכה האכזרי תהזו הפילה אותה לקרקע. ביירות רגילה למאבק, אך תחושת הייאוש נוכח האסון הזה נוכחת בכל. המטבע הלבנוני בנפילה חופשית בשעה שמחירי המזון ומוצרי יסוד אחרים מאמירים. בחודשים האחרונים המראה של אנשים, בהם מבוגרים, מחטטים בפחי האשפה בחיפוש אחר דבר מה לאכול, הפך לנפוץ.
"החיים שלנו מקוללים", אמר לי חבר אחד. כדבריו של המשורר הלבנוני-אמריקני, חליל גיבראן, "רחמים על האומה".
לסיקור המלא בשפה האנגלית באתר רשת CNN
הכותב הנו כתב בינלאומי בכיר ברשת CNN. הביא לתרגום: נטע בר
